הנחש המסוכן
זה היה אחרי הלימודים בצהרים ביום ראשון ט בשבט תשפ”א. זה היה יוסי הוא
הלך ברחוב . עם החולצה הירוקה שלו. והמכנסים הכחולים שלו. הוא קיפץ
על ההר כן זה היה בהר. בהר המסוכן אבל יוסי לא פחד והוא היה שמח ועליז
אך פתאום [רגע רק שתדעו הוא לא שאל את ההורים]. בהר הוא ראה נחש ארסי
זוחל, יוסי מאד נבהל. הוא רץ רץ ורץ אבל הוא רץ כבר חצי שעה ולא יכל עוד לרוץ,
הוא עצר לכמה רגעים אבל זהו הנחש כבר הכיר את יוסי והנחש זנק עליו.
הנחש לא המית את יוסי (חס ושלום) אבל יוסי בכוחותיו האחרונים
ניסה להרג את הנחש אבל ללא הצלחה, יוסי (לא עלינו ולא על אף אחד מישראל)
התעלף (אם יוסי היה נשאר שם עוד כמה דקות הוא היה לא עלינו מת)
עד שהמשטרה נזכרה לצאת לחיפושים השוטר מומו אמר לשוטר בובו :
“חייבים לרוץ .רוץ יותר מהר” ואז השוטר בובו אמר לשוטר מומו:
“אין לי כוח יותר. רגע שכחת יש לנו רכב משטרה” “אוי נכון” אמר השוטר מומו
אחרי כמה דקות קריתיות (ממש נחוצות) הם הגיעו אפילו הם לא העיזו להיכנס לשם
אלא אחרי שהם נכנסו מוגנים הם פיהקו את פיהם אחרי שהם ראו את יוסי
הם מהר מהר הכניסו אותו לאמבולנס ומשם לבית הרפואה יוסי היה שם כמה ימים אבל
בסוף הוא יצא בריא ושלם (זה היה נס גדול ממש) ההורים הזילו דמעות של התרגשות
רגע צריך ללמוד מהסיפור הזה משהו אם ההורים לא מורשים לא הולכים!
