הנחמה של נחמה
התעוררתי בבוקר נרגשת מאוד לפשר חלום שחלמתי.
כשיצאתי לסלון ראיתי מישהי זקנה מאוד ואת אימי משוחחת איתה.
ניגשתי אל אימי ושאלתי מי זאת האישה הזקנה היושבת לידה ולפני שאימי הספיקה לפצות את פיה האישה הזקנה התחילה לדבר איתי ברוך ואמרה לי כך: “ביתי היקרה, אני היא נחמה ליבוביץ'”, פערתי פי בתדהמה גדולה ואמרתי: “אנו לומדות עלייך בית הספר ותמיד כשלמדנו עלייך רציתי שפתאום תופיעי אבל זה לא קרה ולכן בכל פעם מחדש התאכזבתי כל כך, רציתי לראותך ועכשיו כשאני רואה אותך אני כולי מצומררת ומרוגשת.”
לאחר דברי השתררה שתיקה קצרה עד שנחמה עצרה אותה ואמרה כך: “נרגשת אני מאוד לשמוע שאתן לומדות עלי, כבוד הוא לי” וחייכה אלי את חיוכה הטוב.
לאחר דבריה של נחמה התחלתי לדבר ואמרתי כך: “אם את נחמה ליבוביץ’ תוכלי לעזור לי במשהו?” ונחמה אמרה: “בשמחה רבה ביתי, תאמרי לי את מה שמעיק עליך ושאת צריכה בו עזרה.”
לפתע אימי קמה ואמרה: “אני הולכת להכין לכן ארוחת בוקר ובינתיים אני אתן לכן את הזמן לדבר וקחו לכן כמה זמן שתרצו, היום יש הרי חופש.”
לאחר שאימי נבלעה בתוך המטבח התחלתי לספר לנחמה את החלום שחלמתי בלילה, וכך אמרתי לה: “חלמתי שאני בשיעור שלך ופתאום את עוברת לשיעור אחר ולאחר שאת מסיימת את עוברת לשיעור השלישי וכן הלאה ולא הבנתי למה את ממהרת כל כך ללמד עוד שיעור ועוד שיעור ולא הולכת לביתך ולילדייך?.”
אחרי דברי הסתכלתי על נחמה וראיתי שהיא מזילה דמעה ועוד דמעה ושתי הדמעות התגלגלו במורד לחייה של נחמה, ואז היא כחכחה בגרונה והתחילה לדבר: “אני רוצה לספר לך את סיפורי האישי”. לאחר שאמרה את המשפט הראשון היא שתקה לרגע ואז התחילה לדבר בשנית ולספר את סיפורה האישי: “נולדתי בעיר ריגה שברוסיה ומשפחתי היתה משפחה דתית ציונית. כבר מגיל צעיר למדתי תנ”ך וגיליתי את אהבתי לתנ”ך ולימים אף לימדתי תנ”ך”. נחמה עצרה לרגע, נשמה ושתקה כמה דקות שתיקה ארוכה והמשיכה בדבריה: “בגיל 25 נישאתי לדודי ליפמן ליבוביץ'” ואז בחלק הכי מותח שבסיפור נחמה החלה לבכות ואמרה: “אני האמנתי בה’ באמונה שלימה אך לצערי לא נולדו לי ילדים ולא ילדתי אף לא ילד אחד”. וכך סיימה את דבריה ואמרה: “והנה הפתרון לחלומך, אין לי לצערי ילדים אבל אני מלמדת המון אנשים תנ”ך ואני פרופסור לתנ”ך וכל מי שאני מלמדת היא כאילו ביתי כמו שנאמר: “כל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו”, וזו הנחמה שלי.”
התרגשתי מאוד מדבריה של נחמה והלכתי לישון תחת הרושם העצום של דבריה ועם רצון עז להמשיך וללמוד מדרכה של נחמה ליבוביץ’.
