הגנב מכיר הרבה סיפורים, וגם את הסיפור הזה.
הסיפור על רוני ונועם. אני בדיוק באמצע לספר אז אם אתם רוצים, בואו הצטרפו.
“אוי, נו באמת !, למה חטפת לי את הכדור ?” אומר נועם.
“אני לא חטפתי לך את הכדור” עונה רוני.
“כן ? אז איך יש עקבות של הנעליים שלך לכיוון החדר שלי” שאל נועם ורוני השיב: “אני לא יודע על מה אתה מדבר ! אין כאן עקבות ! “
רגע!! אם אתם רוצים לשמוע את הסיפור מההתחלה, אספר לכם.
היה היה פעם לפני הרבה הרבה שנים, בארץ רחוקה רחוקה. אולי טיפה הגזמתי עם ה”רחוקה רחוקה”…
בקיצור, בבית של משפחת מירון, להורים טליה ויאיר, יש שלושה ילדים: אביה בת 5, רוני בן 8 ונועם בן 11. כמו שכבר סיפרתי, מישהו גנב לנועם את הכדור. נועם חשד מאוד באחיו רוני, בן ה-8. הוא לא חשד באביה כי הוא חשב לעצמו מה כבר אביה הקטנה יכולה לעשות עם כדור.
נועם ראה בבוקר עקבות של הנעליים של רוני ולכן הוא חשד בו.
מסתבר, שאביה הקטנה היא זו שגנבה את הכדור.
אז בטח אתם שואלים את עצמכם איך הגיעו העקבות של רוני לחדר של נועם. זאת באמת שאלה טובה…אבל אסביר לכם הכל…
אביה לקחה את הנעליים של רוני, הכניסה את הרגליים הקטנות שלה לתוכם, והתקרבה בצעדים גדולים לתוך החדר של נועם. וזה מסביר את עניין העקבות.
למה באמת אביה עשתה את זה ? כי היא מרגישה שהאחים הגדולים שלה לא באמת שמים לב אליה והיא חשבה שאם היא תגנוב את הכדור זה יבלבל אותם , ובסוף הם יגלו שהיא גנבה את הכדור וזה יוכיח להם שגם היא יכולה לעשות דברים גדולים ואז הם ישימו לב אליה יותר.
אבל היא לא חשבה שזה כל כך יסתבך…זה הסתבך למצב גרוע הרבה יותר ממה שהיא חשבה כי רוני ונועם התחילו ממש לריב ברצינות והיא התביישה לגלות להם את האמת כי היא חשבה שהם מאוד יכעסו. אפילו בבית ספר, הם לא התקרבו אחד אל השני מרוב שהם כעסו.
כשאביה סיפרה לאמא שלה את הסיפור, אמא שלה מיד טיפלה בזה. אביה הרגישה רע ובגלל זה הבטיחה לאחים הגדולים שלה שלא תעשה דבר כזה לעולם.
האמא סיפרה לאחים את כל הסיפור , ושאביה בעצם זו שגנבה את הכדור. ומיד אביה החזירה לנועם את הכדור.
אבל זה לא הסיפור היחיד …
אביה מכירה עוד הרבה סיפורים אבל מאז הסיפור הזה היא השתנתה והחליטה לא לעשות יותר מעשים כאלה.
תודה שהקשבתם.
