“לפני שלוש שנים קרה מקרה אותו אני אספר לכם עכשיו..”
שמי הוא שרון, יש לי שני ילדים שובבים מאד בכיתה, קוראים להם יונתן ורון, הם כל הזמן היו עושים מתיחות, הנה דוגמה- פעם אחת, הם מתחו את נטע מהכיתה שלי הם שמו לה נחש מזויף על הצוואר תוך כדי שהיא דיברה עם נועה, (והיא צעקה את הצעקה הכי חזקה ששמעתי ממנה אי פעם].
טוב הבנתם אני לא רוצה לחפור.
אז זה התחיל ככה, יום אחד יונתן ורון רצו למתוח מישהו. הם חשבו וחשבו ואז רון הציע למתוח את נועה, “אבל מתחנו אותה כבר”, אמר יונתן. אז הם חשבו וחשבו עוד פעם במשך חצי שעה שלמה עד שליונתן עלה רעיון “נמתח את שרון!”, “רעיון טוב ” ענה לו רון, “אבל מה נעשה? במה נמתח אותה?” שאל רון, “אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק, עם מלך המתיחות ” אמר יונתן, “אז מה נעשה?” שאל רון (רון תמיד בלחץ מדברים), אז יונתן אמר לרון בסוד מה הם יעשו, אפשר לומר שרון לא רצה לעשות לי את זה אבל הוא סוג של שפוט שלו.
“ביום שני בצהרים ניפגש ליד הבית של שרון”, אמר יונתן לרון.
וכך קרה, אחר הצהרים הם נפגשו ליד הבית שלי, הם התקשרו אלי ואמרו – “שרון בואי דקה למטה ליד המעבר חצייה, אנחנו נחכה לך שם ” מה שהם באמת עשו זה להתחבא לי, ואני כמו טמבלית האמנתי להם.
הם התחבאו אחרי מעבר החצייה כדי להוביל אותי עם מסכות של ליצן רוצח, הגעתי למעבר החצייה ולא ראיתי אותם, אז אמרתי לעצמי שאני יעבור במעבר חצייה (למרות שההורים שלי לא מסכימים לי).
את החלק הזה קצת קשה לי לספר אבל אני יספר בכל זאת.
עברתי והגיע מכונית שהבן אדם שבתוך האוטו היה עסוק בטלפון, והוא פשוט דרס אותי.
הגיעו אמבולנסים ככל המהר שאפשר והם פינו אותי לבית החולים.
אחרי שהתאוששתי, הבנתי שאיבדתי את הרגל הימנית שלי. התחלתי לבכות. אחרי 10 דקות בערך הגיע אחות (אחות בבית חולים) עם רגל תותבת ביד! וברגע הזה הרגשתי נורא.
אחרי כמה שבועות החלמה ובדיקות חזרתי לשגרה הגעתי לכיתה וראיתי את יונתן ורון התחלתי להתעצבן,
הלכתי אליהם וכשהם הסתכלו עלי הפנים שלהם היו בבושה. הם התנצלו בפני ומאז הינו חברים. כשהם גדלו הם הכינו על זה סרט .
