המשפחה השמחה
פעם אחת הייתה משפחה שגרה בארץ רחוקה רחוקה. המשפחה הייתה ענייה מאוד, היו להם רק עשרים שקל בלבד. למלך של העיר היה המון כסף, זהב ויהלומים.
למשפחה היתה עבודה פשוטה מאוד- לחטוב עצים, ומזה הם התפרנסו.
לא היה חסר להם כלום, הם שמחו במה שיש להם. המלך כעס מאוד, כי בארץ שלהם לא שמחו במה שיש, ותמיד רצו עוד, וגם לא התייחסו יפה לאנשים אחרים. המלך רצה להרוג אותם בגלל שהם התנהגו שלא לפי החוקים של אותה הארץ. יום אחד, המלך התחפש לאיש זקן כדי לראות אם הם מתנהגים לפי החוקים של הארץ שלהם או שהם מתייחסים יפה לאיש זקן. האיש בא לבית של המשפחה הזאת, ודפק בדלת ושאל: “מי בבית, מי בבית”?
והם הכניסו אותו בסבר פנים יפות. וקיבלו אותו בכבוד.
הם נתנו לו אוכל ומשקאות, כי הוא נראה להם עני מאוד. כשהוא הלך, אמרו לו: “רוצה עצים”? והוא רצה מאוד.
אחרי זה המלך לא היה שמח ממה שיש לו, כי הוא חשב שהחוקים שלהם ממש חשובים ומיוחדים. הוא כעס על המשפחה, וגם על זה שאין לו מספיק דברים בארמון.
המלך החליט לשלוח חיילים לבית שלהם, ואז ה’ עשה נס שכל הבית נהיה מוקף בחומה, ומעליה עמדו מלאכים, שבאו לשמור על המשפחה. דרך אגב, למדינה קראו איסלנד. החיילים האיסלנדים פחדו מאוד מהמלאכים וברחו משם.
המלך ראה שהוא עשה טעות, ובא לבקש מהמשפחה סליחה, אבל המלאכים לא נתנו לו להיכנס והרגו אותו.
אחרי כמה שנים, ה’ החיה את המלך שוב לחיים, ועשה אותו צדיק מאוד, ושוב נהפך להיות המלך של המדינה וקבע בה חוקים של צדיקים, ואחד מהחוקים שהוא קבע זה לשמוח במה שיש לך, ולהתייחס יפה לכל איש שאתה נתקל בו.
