יום אחד הלכו נהר פורת וזהר לבית ספר בבוקר כשהם נפגשו בכיתה הם ממש רצו לעשות משהו מעניין הם לא ידעו מה לעשות כשהם נכנסו לשיעור המורה אמרה להם שיש תחרות כתיבה של כל הארץ שנקראת מרוץ הצבי הם מאוד התלהבו וכבר רצו לכתוב סיפור אבל לא ידעו איך לכתוב את הסיפור אז הם באו לבית של זהר וישבו וחשבו איך לכתוב אותו שבוע אחר כך אחרי הלימודים החבורה הלכה אל פורת ושם הם ‘שבו וכתבו את הסיפור מחקו וחשבו ובסוף הגיעו להחלטה:
באותו הלילה שמואל שוב לא הצליח להרדם, הכלב בחצר של השכנים שתמיד נובח ומיילל, נבח הלילה חזק במיוחד. שמואל התהפך מצד אל צד ולא הצליח לעצום עיניים. לפתע, הבחין שהכלב נמצא ממש בפתח החדר שלו. הכלב היה גדול מאוד עם פרווה שחורה ועיניים צהובות שזהרו בחושך. הכלב הסתכל על שמואל. בשניה הזאת התלבט אם להעיר את אחיו הגדול. לאחיו קראו שחר והוא היה בכיתה ו’. הוא ניער את שחר משנתו בניסיון להעיר אותו ושחר בקושי פתח את עינו. לבסוף הצליח להעירו אבל שחר שהיה חצי רדום לא הבין מה שמואל רוצה ממנו ואמר לו שקטטט אני מנסה לישון כאן, מה אתה רוצה ממני תחזור כבר לישון. שמואל רצה להראות לו את הכלב אך ראה שהכלב נעלם ואיננו. הוא חזר למיטתו והמשיך בשנתו. בבוקר התעורר והחליט לצאת לחקור את העניין הוא סיפר לשחר את מה שקרה בלילה (שחר המצחיק כמובן לא זכר כלום) וביקש ממנו להצטרף אליו לחקירה. הם יצאו לחצר ביתם הבחינו בעקבות שנראו כמו העקבות של הכלב. הם הלכו בעקבותיהם עד אשר הגיעו לפתח של מערה. המערה היתה חסומה ורק פתח קטן בפינת הדלת הכחולה, פתאום הבחין שמואל בקלף קטן מגולגל מונח בין סלעי המערה. הם פתחו את הקלף וגילו שזאת חתיכה ממפה עתיקה הם החליטו לחפש עוד חלקים מהמפה פתאום ראו עוד עקבות שמובילות אל מאחורי המערה לעבר שביל קטן וצר. הם המשיכו בעקבות השביל והבחינו בקלף שביצבץ בצד הדרך, פתחו אותו ושמחו לגלות שזה עוד חתיכה מהמפה הסודית. היו חסרים להם עוד 2 קלפים כדי להרכיב את המפה. הם הסתכלו סביבם ולא ראו שום דבר, פתאום מתחת לקרני השמש ראה שמואל שמסתתרות כמה מילים בודדות. סלע, ירוק, מים. הם הבינו פתאום שהחלק הנוסף אולי מתחבא מתחת לסלע שבין העצים ליד הנחל הזורם. הם רצו לכיוון הנחל והתחילו לחפש עד שבאמת מצאו במקום שבו חשבו, הם פתחו את הקלף ולשמחתם הוא היה חלק מהמפה. אך עדיין היה חסר להם עוד חלק אחד. פתאום ראו מאחורי הקלף מספר שהיה מוכר להם מהר מאוד שחר הבין שזה המספר בית שבו הם גרים. הם רצו במורד השביל חזרה לביתם והחלו בחיפושים. כעבור שעתיים שחר קרא בהתרגשות שהוא מצא את הקלף החסר! הם חיברו את כל החלקים וראו מפה שמובילה אותם לתיבה ובתוכה מפתח זהב. הם התחילו ללכת בעקבות המפה. הערב כבר ירד והתחיל להיות קר וחשוך אך הם לא וויתרו. הם המשיכו בדרכם עד למקום המסומן במפה חפרו וחפרו עד שהגיעו לתיבת עץ ישנה. הם פתחו בהתרגשות את התיבה ובתכה ישב לו וחיכה מפתח זהב מנצנץ. הם מיהרו ורצו את כל הדרך חזרה לכיוון הכביש ושם עלו על אוטובוס שלקח אותם למערה עם הדלת הכחולה. הם הכניסו את המפתח למנעול החלוד והישן והדלת הכחולה נפתחה לרווחה. בתוך המערה דלק אור חזק ומסנוור וישב בתוכה איש זקן בעל זקן ארך ולבן עם גלימה כחולה ולידו עמד הכלב בעל העיניים הצהובות. לקח להם כמה זמן להבין שזה היה קוסם. הקוסם אמר להם שבגלל שלא וויתרו והלכו בעקבות המשימה, יש לכל אחד מהם משאלה אחת. שחר בחר לבקש שסבא שלהם שהיה חולה יהיה בריא ושמואל בחר שכל החיילים יחזרו בשלום וגם החטופים ותיגמר המלחמה. מה שהם רצו. באמת התגשם! הם גם ביקשו מהקוסם שהכלב המפחיד יפסיק להפריע להם בשנתם.
וכך נגמר סיפורנו מקווים שאהבתם.
