המשאלה שהתגשמה /יסכה כיתה ד
זה היה יום שגרתי כמו כל יום. דני קם בבוקר, התארגן ויצא לבית הספר.
אחרי יום הלימודים חזר הביתה, ואז אמא בישרה לו בשמחה:
“היום אנחנו הולכים לסבתא לנר השמיני של חנוכה.”
דני שמח מאוד. בדרך כולם שיחקו, צחקו ונהנו. כשהגיעו, דני פתח במהירות את דלת האוטו ורץ לבית של סבתא.
סבתא חיבקה אותו חיבוק גדול וחם. כולם דיברו, צחקו ושמחו. סבתא קנתה סופגניות לכולם חלק עם ריבה וחלק עם שוקולד. דני בחר סופגנייה עם שוקולד, כי הוא הכי אוהב שוקולד.
אחר כך כולם הדליקו את החנוכייה. זה היה רגע מיוחד ומרגש. כשהנרות כבו, סבתא וסבא סיפרו שיש סגולה מיוחדת: כותבים משאלה על פתק ושמים אותו בחנוכייה.
דני לא היסס. הוא כתב על אבא שלו, שנלחם ברצועת עזה, וביקש שיחזור הביתה בשלום.
בשעה עשר בלילה כולם התחילו ללכת. המשפחה של דני הלכה אחרונה. הם היו עייפים מאוד. כשהגיעו הביתה, החליפו לפיג’מות ונכנסו ישר למיטה.
למחרת בבוקר דני קם והתארגן לבית הספר. בדרך לשם אמא סיפרה לו ולאחים שלו בשקט ובהתרגשות:
“היום אבא חוזר מהצבא.”
באותו רגע נזכר דני במשאלה שביקש אתמול ליד החנוכייה. הלב שלו התחיל לפעום חזק. כל היום בבית הספר הוא חיכה שהזמן יעבור, כדי להגיע הביתה ולראות את אבא.
כשנגמר יום הלימודים, דני רץ לאוטו. כל האחים כבר היו שם. כל הדרך הביתה כולם התרגשו ולא הפסיקו לדבר.
ואז הגיע הרגע.
דני ירד מהאוטו ורץ אל הבית. כשהדלת נפתחה והוא ראה את אבא שלו, הוא קפץ אליו וחיבק אותו חיבוק חזק וארוך.
ברגע הזה דני הבין בלב שלם –
המשאלה שלו באמת התגשמה.
