המקל של אברהם

המקל של אברהם
אברהם בן ה-9 היה הנכד של הנכד של הרב קוק. יום אחד כששיחק בעליית הגג הוא מצא קופסא מוזרה. הוא החליט לפתוח אותה ולראות מה יש בפנים. בתוך הקופסא היו כל מיני משחקים וחפצים ישנים. ביניהם הוא מצא מקל ישן ומיוחד. המקל היה מקושט בחריטות של ארץ ישראל, ירושלים, בית המקדש וכל מיני דברים מיוחדים ויפים. אברהם התעניין מאוד במקל, והחליט לשאול את אימו מה זה המקל המיוחד הזה? אימו אמרה לו שכדאי לו ללכת לסבא שלום, הוא יודע יותר ממנה על המקל המיוחד. אז אברהם לקח את המקל והלך לבית של סבא שלום וסבתא שושי. כשהגיע, סבתא שושי הציעה לו עוגיות והוא הסכים בשמחה. אחר כך הוא אמר לסבא שלום: “סבא, מצאתי מקל מיוחד עם חריטות מעניינות בעליית הגג שלנו. אתה יכול לספר לי מה זה המקל הזה?” הוא הראה לו את המקל וסבא שלום נזכר בסבו, הרב קוק, ובסיפור של המקל הזה והתחיל לבכות מהתרגשות.
כשנרגע מאט סיפר לאברהם: “המקל הזה היה שייך לסבי, סבא רבא רבא שלך, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. אתה לוקח כמובן מאליו שאתה חי בארץ ישראל, אבל הוא נולד בלטביה וכל חייו חלם לעלות ארצה. כבר מגיל קטן הוא חלם על ארץ ישראל ועל ירושלים. בגיל תשע, בדיוק בגילך, הוא שיחק עם חבריו בהפסקה, כולם עמדו בשורה עם תיקיהם, כאילו עמדו ללכת לדרך רחוקה, והוא היה מנהיג אותם. כשהם שאלו לאן הולכים הוא היה מרים את המקל הזה ואומר: “לארץ ישראל!” בשמחה ובהתרגשות גדולה.”
“ומה היה איתו? הוא הגיע לארץ ישראל?” שאל אברהם.
“בסוף הוא זכה לעלות לארץ בגיל 38 ב-1904 והפך לרב הראשי של מדינת ישראל” ענה סבא שלום.
“וואו, זה ממש מרגש. אפשר לקחת את המקל לכיתה שלי ולספר להם?” שאל אברהם.
סבא שלום ענה: “בוודאי, אתה יכול אפילו לשחזר את המשחק.”
וכך היה למחרת, אברהם לקח את המקל איתו לבית הספר. סיפר לחבריו את הסיפור, ובהפסקה שיחזר את אותו המשחק שהמציא הסבא רבא רבא שלו, הרב קוק. כל חבריו עמדו בשורה, הוא הרים את המקל והכריז: “קדימה אל ארץ ישראל”.