המצאת המהנדס
בחודש דצמבר בשנת 1919, היה מהנדס גדול בשם פנחס רוטנברג, יום אחד הוא הלך לדגניה ופגש שם איש בשם זליג שערך לו סיורים במקום, הם הגיעו למבנה החד קומתי ובו היה חדר האוכל של קיבוץ דגניה , בחדר האוכל היו כמה אנשים, רוטנברג נעמד מול כולם ואמר:” אנשי דגניה היקרים, אני הולך להקים פה חשמל מהמים, אני בדקתי את הכנרת ויש מים טובים ” האנשים שנכחו בחדר שמעו את דבריו צחקו ואמרו:” אתה לא יכול”, רוטנברג אמר:” אני יכול, אצליח לעשות זאת וגם אמכור חשמל לערבים” הנוכחים בחדר המשיכו לצחוק על דבריו.
ביום אחר, שנה אחרת, חודש אחר על חוף הים בתל- אביב היה ילד בשם משה , משה התרגש מאוד שרוטנברג יציג את החשמל שיצר מול תל אביב ( רוטנברג לא יצר את החשמל ממים, כי זה לא היה אפשרי), אחרי קצת זמן היו אנשים שעבדו בחברת החשמל בניהם הדוד של משה, העובדים ביצעו ניסוי לבדוק אם החשמל תקין, הניסוי צלח והחשמל עבד. באחד הימים הגיע לביקור מפקח ממשרדו של ראש הממשלה לבדוק את המתקנים, המפקח ראה את זה בפעולה ואישר שהכול בסדר. חוץ ממשה ומשפחתו אף אחד לא ידע את זה אבל, הם הפעילו את התחנה. כולם חשבו שביוני זו תהיה הפעם הראשונה שבה מפעילים את החשמל , בדרך לבית של משה הייתה מודעה שבה כתוב “חברת החשמל ליפו בע”מ תתחיל בקרוב להספיק זרם חשמלי , הרוצים לקבל זרם חשמלי צריכים לפנות למשרד החברה בתחנת החשמל בכול יום, בין השעות- 9:00-12:00 ומהשעה 16:00-19:00 אף אינסטלציה לא תחבר אל רשת החשמל בטרם תיבחן על ידה, החיבורים אל הרשת יעשו לפי סדר קבלת הבקשות ”
משה הלך לבניין ענקי, זה היה מבנה יוצא דופן בעיר הקטנה הזאת ( פעם תל אביב הייתה קטנה ) משה לא חדל לדבר וליד כל עמוד חשמל עצר והשוויץ כאילו הוא הקים אותו.
משה סיפר לכולם איך אנשי חברת החשמל והדוד שלו בניהם עבדו כאן יום וליל כול כך קשה. הוא הסביר להם כי המבנה העצום שהם רואים מולם זו תחנת הכוח שלהם. אחד האנשים חיפש לראות את רוטנברג בין כל האנשים שהצטופפו ובאו לראות את תחנת הכוח אבל רוטנברג לא נראה שם, אנשים דיברו בניהם ברוסית, הם התרוצצו קיבלו וחילקו הוראות , דפקו בפטישים וטיפסו על הסולמות. משה הכריז: “הלילה בשעה 20:30 יהיה חשמל בתל אביב” היה אז חודש יוני, עוד מעט יגיע הרגע הגדול שבו יפעילו את הטרנספורמטור. הרחובות היו מלאים באנשים כולם התרגשו ונהרו לעבר תחנת הכוח, ואז הגיע פנחס רוטנברג, כאשר משה ראה אותו הוא קרא בקול נרגש “הינה הוא” והצביע על רוטנברג הממושקף שצעד לצידו של גבר במדים, משה הצביע על הגבר במדים ואמר ” והבריטי לצידו הוא סגן מושל יפו” הוא בא להיות עד לחגיגה הגדולה, רוטנברג נכנס לתוך הבניין וחלץ על כתפור ההפעלה ובבת אחת הואר כל הרחוב באור מבריק של שש מנורות ביחד עם הרחוב הוארו בתי תל אביב והקהל הגדול שהיה הריע בקולי קולות “הידד לרוטנברג “, “הידד לרוטנברג” רוטנברג החליט שהוא יביא את החשמל גם לדגניה, העיר שבו צחקו עליו ששמעו את הרעיון שלו להקים חשמל. רוטנברג הצליח לעשות זאת גם בדניה ובשאר חלקי הארץ והיה המהנדס שהביא את החשמל לארץ ישראל.
