כשהגיע חג החנוכה שימי נסע עם משפחתו לכפר סבא אל הדודים שלו למסיבת חנוכה משפחתית.
המסיבה הייתה מהנה, היו בה הרבה סופגניות וסבא חילק לכל נכד דמי חנוכה.
שימי נהנה מאד לשחק עם בני דודיו, וכמו תמיד האיר פנים לכולם והרגיש נהדר.
לפתע פתאום, היה חושך מצרים בגלל הפסקת חשמל איזורית שגרמה לכך שאף אחד לא יכול היה לראות דבר!
לאור הדברים, הכרז כי המסיבה הסתיימה, כיוון שבחושך לא ניתן היה להמשיך את המסיבה.
שימי, הוריו ואחיו רצו לצאת לדרך לכיוון הבית אך לא נמצאו מפתחות רכבם.
שימי וכל הדודים וכל בני הדודים וכל השותפים במסיבה החלו לחפש את המפתחות.
אף אחד לא הצליח לראות כלום! הם חיפשו…וחיפשו…אך לא מצאו דבר.
חשכו עיניו של אבא של שימי. הוא לא ידע מה לעשות!
לפתע, אורו עיניו של שימי! הוא שמע רישרוש מכיוון הכיס של אבא!!
מישש את אבא, הכניס יד לכיסו, וראה את האור בקצה המנהרה – וראה איזה פלא המפתחות נמצאו!
עכשיו כולם יכולים לנסוע הביתה. איזו הקלה…
שימי ומשפחתו הגיעו הביתה בשלום.
