המערה הנסתרת
באחד מימות החופש הגדול יצאה משפחת טל לטיול. אבא משה ואמא מרים ישבו בקדמת המכונית ומאחוריהם ישבו התאומים רועי ונועה. רועי שאל את אבא לאן נוסעים ואבא ענה שהנסיעה תהיה לאזור בית גוברין. הנסיעה המשיכה ובינתיים רועי ונועה נרדמו. נועה חלמה שהיא מוצאת תיבה גדולה מלאה במטבעות. לעמת זאת רועי חלם על החתול במגפיים.
השלט של בית גוברין נראה באופק ואמא קראה:”תתעוררו חמודים, הגענו לבית גוברין”. כולם ירדו מהאוטו והתחילו ללכת. זה היה יום חם אך זה לא הפריע לנועה ,היא קפצה מעל האבנים וכמעט נפלה. כשנכנסו לבית גוברין אבא התחיל להסביר בהתרגשות שבשנת 132 לספירה , במקום הזה, התרחש מרד בר כוכבא שבו מרדו היהודים בשלטון הרומי . אבא תאר שהמורדים הטביעו מטבעות עם סמלים יהודיים. כשנועה שמעה את המילה מטבעות היא נזכרה בחלומה ודמיינה שוב את תיבת האוצר. רועי קפץ מיד ואמר לנועה:” וואו!” אולי נמצא מטבע כזה?”
אבא ואמא התעכבו בכניסה לאתר ובינתיים נועה ורועי המשיכו ללכת. שלט של “זהירות! סכנת בורות!” היה תלוי על גדר ברזל ליד העתיקות. נועה ורועי לא שמו לב לשלט והמשיכו לצעוד לכיוון אחת המערות. לפתע נשמע רעש חזק של נפילה. רועי הביט וראה את נועה אחותו נופלת לתוך בור עמוק באדמה! הוא הביט בחשש וניסה למצוא חפץ שיעזור לו להוציא את נועה בזמן ששמע את הבכי שלה מתוך הבור.
נועה כמעט לא ראתה כלום. הבור היה חשוך וצר. היא נלחצה מאד וצעקה לעזרה. היא שמעה את רועי אומר שהוא מנסה למצוא משהו להוציא אותה. נועה התיישבה על אבן והרגישה משהו זז מאחורי גבה. היא נרתעה ,קמה מיד וגילתה בקיר חור קטן שיצא ממנו אור. היא ניסתה להציץ לתוכו אך ראתה רק אבנים. בינתיים רועי מצא ענף עבה וארוך מחוץ למערה והכניס אותו לתוך הבור. הוא צעק לנועה שתתפוס אותו והיא תפסה. התפיסה הייתה חזקה מדי ובטעות היא משכה את רועי והוא נפל לבור.
נועה התנצלה והראתה לו את החור שבקיר. רועי חשב לעצמו מה החור הזה יכול להיות בינתיים נועה הכניסה את האצבע שלה לחור, אבנים קטנות וחול נפלו ממנו והוא התרחב. רועי בעט באזור החור ונפתח פתח דרכו יכלו שניהם להיכנס. נועה נכנסה ראשונה ורועי אחריה.
הרצפה הייתה מכוסה באבנים. נועה נאנחה: “איך נחזור חזרה לאבא ואמא? בחיים לא נצליח לצאת מכאן!” הם התיישבו על האדמה בייאוש. רועי הרגיש שהוא יושב על משהו קשה וניסה להעיף אותו מעליו. לפתע נועה ראתה שמה שרועי העיף היה מטבע! היא הרימה אותו ושמה לב שמוטבע עליו כד וענף תמר! ” נראה לי שמצאנו מטבע מימי מרד בר כוכבא”! רועי הסתכל ומישש את המטבע העתיק. “גם אני חושב כך” הוא ענה.
“רועי! נועה! איפה אתם??” הקול המוכר של אבא ואמא נשמע מפתח הבור. רועי ונועה הסתכלו וראו את ראשו של אבא מציץ מהבור.
“אנחנו כאן. תעזרו לנו לצאת”. סולם ירד מפתח הבור והגיע לידם ואבא אמר להם: “טפסו עליו אנחנו מחזיקים”. רועי טיפס ראשון ונועה אחריו. כשיצאו קיבלו חיבוק גדול מההורים. רועי הראה לאבא את המטבע ואבא התרגש ואמר” וואו! העיקר שאתם בריאים ושלמים. מצאתם מטבע עתיק. כדאי להביא אותו לרשות העתיקות. אבל לפני כן תספרו לנו מה קרה “
נועה חשבה לעצמה שבאמת מצאה אוצר. כמו בחלום.
