שלום שמי ליאל ואני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי. הסיפור שלי התחיל לפני שנה כשהייתי בת 11, אני גרה באמריקה עם המשפחה שלי: אבא ,אמא, אחותי הגדולה דבורה ואני ליאל. יום קייצי אחד השתחררתי מהלימודים מוקדם מהרגיל ובאותו יום שכחתי את הטלפון בבית, לא יכולתי להודיעה לאמא שלי שאני חוזרת מוקדם לבית. עליתי לאוטובוס עם עוד כמה חברות שלי ,דיברנו על הבוקר החברותי שהמורה אמרה שיתקיים בעוד כמה ימים. האוטובוס הגיע לתחנה הקרובה של הבית שלי, נפרדתי מהחברות וירדתי. הגעתי לבניין שלנו ומכיוון שאני גרה בקומה גבוהה קומה 12 אני עולה במעלית. לחצתי על הכפתור לקריאת המעלית , המעלית התעכבה קצת ולקח לה זמן , אבל לא היה לי כוח לעלות במדרגות ובכל זאת חיכיתי שתגיע. כשהיא הגיעה לקומה הכניסה עשתה מין רעש מוזר אבל לא התייחסתי לזה. נכנסתי למעלית לא היה איתי אף אחד. לחצתי על הכפתור של הקומה 12 והמעלית התחילה לעלות. פתאום המעלית התחילה שוב להרעיש וקצת פחדתי ונכבה האור של המעלית. למזלי היה בכיתה פעילות וקיבלנו פנס, חיפשתי את הפנס בתיק מצאתי והדלקתי אותו. המעלית המשיכה לעלות עוד כמה קומות ולפתע נעצרה! כיוונתי את הפנס ללוח הכפתורים של המעלית והתחלתי ללחוץ על הכפתור של האזעקה אבל בגלל שלא היה חשמל הכפתור לא עבד. ניסיתי לא להיכנס לפניקה אבל היה לי קשה לא לפחד, לא היה לי דרך להודיעה לאמא שלי ופשוט התיישבתי על הרצפה של המעלית ובכיתי. אחרי כחצי שעה התחלתי לצעוק אולי אחד מהשכנים ישמע אותי. צעקתי וצעקתי ולא שמעו אותי. בינתיים אמא שלי בבית התחילה לדאוג, התקשרה אלי וראתה שהטלפון בבית. התקשרה לחברות והן אמרו לה שמזמן חזרנו לבית. אמא התקשרה לאבא להודיעה לו שנעלמתי ואבא בא מיד לבית ראה שהמעלית לא עובדת אבל לא התייחס לזה ולא חשב שאולי אני בפנים. אבא ואמא התחילו לחשוב לאיפה יכולתי ללכת. בינתיים דבורה אחותי הגדולה הגיעה ואבא ואמא סיפרו לה שעדיין לא חזרתי מהלימודים ואז היא חשבה שאולי נתקעתי במעלית! אבא ודבורה רצו לכיוון המעלית והתחלינו לצעוק את השם שלי אני שמעתי אותם והתחלתי לצעוק גם. הם קראו לאחד השכנים שהוא פורץ ,הוא פרץ דרך הגג של המעלית ויצאתי משמה בריאה ושלמה. אבא ,אמא ודבורה שמחו מאוד לראות אותי ואני אותם.
