המסע לארץ הקודש
פעם לפני המון שנים, היה משפחה צעירה מאפריקה, אבא שול ושמו העברי שלו שלמה, אמא גורצקה ושמה העברי דבורה, והילד הקטן רוקי ושמו העיברי היה אורי. כולם רוצו לעלות לארץ ישראל יחד עם הקהילה שלהם, וברוך ד” אחרי כמה שנים כל הקהילה היה מוכן לצאת והמסע שלהם לארץ ישראל התחיל.
הם ארגנו גמלים וחמורים ויצוא לדרך, הם רכבו שמונה ימים על גמלים והם הגיעו לנחל שמפריד בין הצד
של האפריקיים היהודים ובין הצד של האפריקיים הלא יהודים. הם עברו את הנחל וילד
קטן ניגש אלהם ואמר מדוע אתם פה? אתם רוצים לקנות?לשטוף את בגדיכם?אנו האנשי הקהילה
לא, אנחנו בדרך לארץ ישראל!
אחרי 29 שבעועות אל גמלים הם הגיו לים סוף, ממש קרוב לארץ ישראלץ היה קשה מאוד לעבור את ים סוף ועוד יותר קשה לעבור את המדבר שאחרו. סוף סוף אחרי כמעט 35 שבואות, המשפחה וכל הקהילה הגיעו לארץ ישראל.
כל האנשים שמחו מאוד על זה שהם הגיעו לארץ ישראל, ורצו לבקר בכל מקום אפשרי. אבל המקום שכולם רצו הכי בעולם ללכת אליו היה לכותל המערבי. הם הלכו באוטובוס לכותל ואחרי שהם הגיעו לכותל אבא שלמה אמר ”יחי ד” שהבי אותנו לארץ ישראל!”
וכולם אנו במרץ ובשמחה ”אמן” וכל הילדים רצו במהירות לחומות הכותל ובקשו בקשה מד” ורוקי הקטן אמר לאמא , אמא אני לא רוצה ללכת מהארץ חזרה לאפריקה ואז לחשה לו אמא אתה יודע מה מתנת יום הולדת שלכה השנה? מה?
שאל רוקי ,היא שאנחנו לא אזבים את הארץ כי אנחנו גרים בארץ איזה מתנת יום הולדת טובה אה אנה רוקי!
וזה באמת מתנת יום הולדת הכי טובה בעולם!!!!!
