המסע המופלא בעקבות הרב משאש
היי אני שלומי ,בן 11 וחצי ואני הנין של הרב משאש.
אני הולך לספר לכם סיפור הכי מטורף ששמעתם בימים האחרונים.
תקשיבו, לפני כמה ימים המורה ביקשה ממני להכין מצגת על סבא רבא שלי, הרב משאש לשיעור היסטוריה.
אני כרגיל חיכיתי לימים האחרונים להגשה אבל זה לא מה שחשוב… בכל מקרה אז אני, כמו עצמי משכתי ומשכתי עד הסוף ומהר מאוד הגיעו הימים האחרונים להגשה . הלכתי לאמא כמובן מפני שמי שיודעת הכי טוב זאת היא. אה וזה היה בשעה מאוחרת בלילה שכחתי לציין. ההורים כנראה חשבו שאני ישן ואני לא התכונתי לצותת אבל יצא ששמעתי.
אמא אמרה לאבא שיש לה מכונה שהיא לא יודעת מה לעשות איתה אבא שאל מה המכונה עושה ואמא אמרה, תקשיבו טוב כי זה הדבר הכי מטורף ששמעתם בחיים שלכם !!!
היא אמרה…שזה…מכונת זמן! וכן אני יודע שיש אנשים שיגידו שזה לא אמיתי אבל זה אמיתי ! אמא שלי אף פעם לא משקרת ואני כמו ילד טוב הלכתי למיטה כאילו לא שמעתי כלום. למחרת ראיתי את המכונה… טוב היא לא ממש היתה מכונה יותר כמו משהו מתפרק.
הבנתי למה אמא רוצה להיפטר ממנה אבל פתאום הבריק לי רעיון! למה שאני לא אנסה לתקן אותה? שכחתי לציין שיש לי ידי זהב… אז אמרתי לאמא שאני לוקח את המכונה .לא היה לה אכפת אז לקחתי אותה לחדר שלי . שיחקתי עם הכפתורים, בדקתי חוטים, פתחתי מכסים ותאמינו או לא הצלחתי לתקן אותה! (את המכונה לא את אמא כמובן…) והחלטתי שאני אנסה להפעיל את המכונה אבל מחר. כבר היה מאוחר ונרדמתי במיטה. למחרת, מיד אחרי בית הספר החלטתי לנסות יהיה מה שיהיה אין לי זמן זאת האפשרות היחידה. לקחתי את המכונה, לחצתי על הכפתור הגדול מבין כל הכפתורים ומשום מה עצמתי עיניים ונרדמתי!
פתאום הייתי במקום אחר! זה היה מין מוזאון ישן ראיתי איש פניתי אליו בנימוס ושאלתי אותו איפה אני נמצא פתאום הוא הסתכל לכיווני וממש הרגשתי שהוא מסתכל דרכי!
בשלב הזה הבנתי שלא רואים אותי והחלטתי ל”הסתובב” במוזאון וראיתי שלט: יצירות הרב משאש.
משאש?? זה סבא רבא שלי! התקרבתי וראיתי שלא טעיתי. זה היה כתוב במפורש! ידעתי שהוא היה גם צייר אבל עכשיו אני רואה את הציורים. זיהיתי את הציור שנמצא בספרו “נחלת אבות” ושיש לנו בבית. התביישתי שרק עכשיו אני מעריך את הציור.. בבית בכלל לא התייחסתי לזה….
והנה עוד ציור נפלא! קראתי את ההסבר : “איור על כריכת הספר “מים חיים”. רציתי להתקדם עוד קצת אבל אז הרגשתי שאני מסתחרר…לאחר מספר שניות מצאתי את עצמי שוכב על הריצפה בחדרי. עברו בערך שתי דקות עד שהתאוששתי מהחוויות המסעירות. גם לחזור בזמן וגם ולהיות במוזאון עם תמונות של סבא רבא!! החלטתי לשמור את זה בסוד.
מהרגע הזה קבלתי מרץ לכתיבת העבודה (וגם להמשיך להתעסק עם מכונת הזמן….)
בקשתי עזרה מאמא והיא הוציאה מהארון אלבומי תמונות והתחילה לספר…
על אדם מופלא, צנוע , יודע הרבה תורה, חי בשלום עם כולם. הייתי מרותק ומרוגש שאני הנין שלו!
ומה עם העבודה אתם שואלים?
קיבלתי מאה ! זה היה משתלם ואני יודע שיש כאלה שיגידו שאני משקר אבל אני לא. מאמא למדתי לא לשקר .מי שלא מאמין ההפסד שלו!
