פעם היתה ילדה וקראו לה הודיה. להודיה היה אח קטן שקראו לו אריאל. אריאל והודיה גרו בבית ישן, והוריהם חשבו שהבית קסום. הודיה ואריאל לא הלכו לבית הספר וגם לא לגני ילדים, לא היה את זה בתקופתם. יום אחד אריאל והודיה עשו סיבוב בבית והם מצאו חדר סודי גדול. הם נכנסו אליו, הוא היה ישן ומלא באבק. ואז, זה קרה…
הודיה מצאה שרשרת יפיפייה, שעליה היה מצויר ספירלה. אריאל אמר לה שזה מסוכן לענוד אותה על הצוואר, הודיה לא הקשיבה לו, אבל הוא צדק. ברגע שהודיה ענתה את השרשרת על הצוואר חל בה שינוי אדיר. היא הרגישה שיש קסם בשרשרת, היא הרגישה את השינוי. הודיה ניסתה להוריד את השרשרת אבל היא נדבקה אליה והיא לא הצליחה. גם אריאל ניסה להוריד אותה מצווארה של אחותו, אבל גם הוא לא הצליח. אחר כך זה התחזק והיא פתאום כבר לא היתה הודיה, היא הפכה להיות הגיבורה הודיה. הודיה הרגישה שונה, היא רצתה לחזור להיות שוב הודיה. אחרי כמה שניות זה קרה…
הודיה התחילה להיעלם. אריאל צעק “לאאאא!” אבל זה לא עזר. הוא ניסה לקרוא לאבא או אמא אבל זה היה מאוחר מידי והודיה כבר נעלמה לגמרי. אריאל, אמא ואבא בכו במשך שבוע שלם, הם חיפשו אותה בכל מקום ולא מצאו אותה. הם היו עצובים ובקושי אכלו.
פתאום, הודיה הופיעה בבית משומקום, משפחתה בכתה משמחה. הודיה סיפרה שהיא עזרה להרבה אנשים בצרה בשבוע האחרון. היא אמרה שממש כיף לה להיות גיבורת על. היא שאלה את הוריה אם הם גם רוצים להצטרף אליה למסע של חודש באמריקה הצפונית שבו הם יעזרו להרבה אנשים בצרה. הוריה אמרו שקודם יארגנו מזוודות ואז יצאו לדרך. הודיה אמרה שלא צריך כי כל הבגדים, הנעליים, התיקים, הכסף, המעילים, הסוודרים, הכל כבר מוכן וארוז. הודיה ארגנה הכל מראש. הוריה ואחיה הסכימו לטוס איתה והם המריאו לאמריקה הצפונית.
אחרי 3 שנים שהם עזרו לאנשים רבים בצרה, הודיה הורידה את השרשרת לכמה דקות ומייד החלה מלחמה בין אנשי העיר והכפר לבין מגיני העולם וגיבורי העל. הודיה פתחה מהר את המגירה ולא מצאה שם שרשרת אחת אלא עוד שלוש שרשראות. היא נתנה אחת לאריאל, אחת לאמא ואחת לאבא וענדה את שלה במהירות. המלחמה נמשכה חודשים ואף אחד מהצדדים לא ניצח. כמעט ולא היה מזון ומים לשני הצדדים והם היו רעבים וחלשים. בסוף, שני הצדדים הסכימו להפסקת אש של חודש ובה הם קנו מזון, מים וכלי מלחמה.
אחרי חודש, חזרו למלחמה, רק שעכשיו היו יותר כלי מלחמה. כולם ירו עם רובים והפציצו עם כדורים. פתאום, באמצע המלחמה הודיה ריחפה באוויר והצליחה להפסיק את המלחמה בין שני הצדדים. כולם הסתכלו עליה ושאלו את אותה שאלה: איך ילדה בת 10 מצליחה לעצור מלחמה בין אלפי אנשים? כולם הריעו לה וצעקו כל הכבוד. שני הצדדים עשו הסכם שלום עם הצד השני ומאז הודיה, הוריה ואחיה ממשיכים להציל את העולם.
יום אחד, שנה אחרי המלחמה, הודיה פגשה קבוצת ילדות והיתה להן שרשרת דומה לשלה. הודיה היתה מופתעת כי היא חשבה שרק לה יש כזו שרשרת. הילדות סיפרו לה שהשרשרת הזו עוברת אצלן מדור לדור במשפחה. הודיה שוב הרגישה מוזר, אבל זו היתה הרגשה טובה מאוד. היא שאלה אותן איך קוראים להן והן אמרו: אגם, מעיין, טל ודנה. דנה היתה הקטנה מכולן. מאז אין יותר מלחמות. בנוסף, הילדות האלה חברות של הודיה והן תמיד ביחד ואף אחד לא מעז להפריד ביניהן. לפני כמה שבועות הצטרפה אליהן ילדה חדשה בשם נועה שלא כל כך שלטה בכוחות שלה, והן עזרו לה לשלוט בכוחות שלה ועכשיו היא גם חברה שלהן, והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.
