המסע אל היבשת האבודה מגישה:טליה וייץ כיתה ה4 ממ”ד תורני חומת שמואל
“הי סופי!” קראה לי שי-לי היא הלכה בצד השני של הרחוב. הייתי שקועה במחשבות וכנראה זאת הסיבה שלא ראיתי אותה . הייתי בדרכי לבית הספר , עברתי לצד הנגדי של הרחוב וצעדתי לידה . היא הייתה החברה הכי טובה שלי. שתינו לומדות בכיתה ז’ בבית ספר אורנים שבפתח תקווה , הגענו, רוני ושירה פטפטו בניהם איזה כיף אמרו אחת לשנייה. אף פעם לא היה לנו טיול בית ספרי לחוף הים .כולנו ציפינו לטיול ואני במיוחד ציפיתי לשייט בסירות אני ממש אוהבת את הים. החלום שלי הוא לצלול מתחת למים ולגלות שיש שם ישוב.
השעה :009 יוצאים לטיול! יצאנו מהשער צועדות אחרי המורה עלינו לאוטובוס ואני כמובן התיישבתי ליד שי-לי. כל הדרך דיברנו וצחקנו . הגענו! לרדת! קראה המורה ברמקול כולנו ממש נדחפנו כדי לצאת מהאוטובוס ההתרגשות הייתה עצומה. מול עינינו היה חוף הים וכולנו צעדנו לכוון המדרגות החול היה כל כך נעים והרוח נשבה ופרעה את שערי היינו בדרך לאכול ארוחת בוקר . יש לנו שעה לשחק ואחר כך נעבור לשייט בסירות ציפיתי לשייט בקוצר רוח וחיכיתי שכל דקה שהייתה בשבילי כנצח, תחלוף.
ככה זה שרוצים שהזמן יחלוף מהר הוא דווקא מתמהמה ומתי שרוצים שהוא יחלוף לאט הוא רץ. שיחקנו במטקות שהבאתי מהבית שלי . סוף סוף! היינו בדרך לדבר אשר חיכיתי לו בקוצר רוח : לשייט בסירות. אני שי-לי שירה רוני והדר ישבנו ביחד בסירה שנקראת “גלים”. השייט התחיל יש לנו שייט של שעתיים! זה כל כך כיף!צחקנו ופטפטנו ועשינו תורנות במשוטים.
עד שלפתע נפלתי מהסירה ומרגע זה אני לזוכרת כלום רק את הצעקות והניסיונות להציל אותי. שקעתי עמוק עמוק בלב הים . לאחר זמן מה עיני נפקחו וראיתי את עצמי בתוך צדפה ענקית מתחת לפני המים! איך בכלל נשמתי ? את זה אני לא יודעת .
לאחר מכן חלפו לידי אנשים שממש נושמים בתוך המים כמוני! הייתי בהלם. נדמה לי שאני בתוך יבשת שלמה ששקעה .רגע אולי אטלנטיס באמת קיימת? ראיתי שלטים שנגלו לעיני בשמות מוזרים כגון הצדפה כוכב ים אלמוג, מסביבי צללו צוללות מוזרות וכל אחת מוזרה יותר מהשנייה . החלום שלי באמת התגשם! אבל רגע איך יכול להיות הרי תמיד אמרו לי שאין כזה דבר חיים אנושיים מתחת למים. לא יכול להיות שכל מה שידעתי וחקרתי שקשור לחיים מתחת למים לא נכון! הוצפתי בשאלות .רגע אולי אני חולמת! צבטתי את עצמי . אבל זה לא הועיל נשארתי מתחת לפני המים.
בטח המורה וכל הבנות ידאגו לי! . בינתיים אנצל את הזמן ואנסה לברר איפה אני.
אני עדיין לא בטוחה שאני ביבשת האבודה אטלנטיס! הסתובבתי מולי ראית בתים בתוך המים ואפילו בניינים וחנויות.
כעבור בערך 4 שעות לפי החישוב שלי. ישבתי לי מתחת לאלמוג שכל הזמן נע וזז הייתי מותשת ועייפה ורציתי לחזור לכיתה כנראה שלחיות מתחת למים זה לא כזה כיף. לפתע מצאתי את עצמי יבשה כאלו לא שקעתי עמוק במים יושבת בתוך הסירה וכל הבנות של הכיתה התנהגו כרגיל כאילו לא נעלמתי בערך לארבע שעות ולא שקעתי עמוק בתוך המים . אבל בסופו של דבר חלומי התגשם . ולמדתי שאם אתה יכול לחלום על זה אתה יכול לעשות את זה
