המסלול של עדן

המסלול של עדן/יעל טיבי, ה’3, ביל”ו

יום אחד לפני  כמה שנים ילדה בשם עדן הלכה לבית ספר כמו כול יום, אבל לא הרגישה כמו כול יום. 

היא הרגישה מוזר כזה וחשבה שהיא פשוט קצת לחוצה למבחן שיש לה היום אחרי ההפסקה.

אבל כשנגמר המבחן היא עדיין הרגישה לא כרגיל אז היא היתקשרה לאמא שלה.

 אבל היא לא ענתה לה, וזה הטריד אותה כי כול פעם שהיא מתקשרת מבית הספר היא היתה עונה לה מייד.  עדן אמרה לעצמה לחכות עד סוף היום אז היא חיכתה עד שיגמר  היום. לבסוף אמא שלה התקשרה. לפני שעדן הספיקה לחזור אליה. אמא אמרה: ” עדן מה קורה?” ורק בקול   של אמא שלה היא ידעה שקרה משהוא. אז היא ענתה: טוב! ושואלת אותה הכול בסדר? קרה משהוא? אמא שלה עונה  לא קרה כלום. עדן שומעת רעש לא מוכר מהבית, עדן שואלת איפה את נמצאת אמא? אני שומעת קולות שלא באים מהבית. אמא שלה עונה לה: “אני בבית חולים”

עדן עונה לה מה  קרה לך? הקול של אחותה עמית מתקרב ולוקח את הטלפון.  עמית אומרת לה: לאמא אין כלום לא לדאוג. אז עדן קצת מבולבלת ואומרת אז למה אתן בבית חולים  ? הקול של אחותה נהייה כבד ואומרת לה, סיפור של גדולים את לא יכולה לדעת. עדן אומרת בסדר. היא מנתקת את השיחה. אחרי כמה שעות חברה ממש טובה של עמית, קים, באה לביתה, עדן אומרת לה שעמית לא נמצאת בבית.

 ופתאום קים מקבלת שיחת טלפון ועדן נשארת בצד ומנסה להקשיב למה שקים אומרת.

 קים נכנסה לחדר של עדן שהיא לא תשמע.

 אבל אחרי זה עדן שאלה :” מי זה היה?

 קים עונה לה: “אף אחד”

 בואי נמשיך בסרט,

פיתאום כול המשפחה של עדן חוזרת הביתה ואחיות שלה ואמא שלה לקחו אותה לחדר , ואמרו לה שאבא של עדן מאושפז  בבית חולים.

הוא מורדם והרופאים לא יודעים אם הוא יחיה. עדן התחילה לבכות והיא שאלה את עמית :איך זה קרה?

 אחותה אמרה לה זה סיפור ארוך אני אספר לך יום אחר.

 עדן שואלת: “אפשר לא להגיע  לבית הספר מחר”? אמא שלה ענתה : “ברור, כבר אמרתי למורה שלך שאת לא תגיעי מחר בגלל סיבה משפחתית” .

עדן יצאה מהחדר ועלתה למרפסת על הגג, זה היה הבשורה הקשה ביותר בשבילה.

 אחותה השנייה ,עליזה, עלתה על הגג,

היא אומרת: “תספרי את זה  לחברה אחת כמו שאני אמרתי לחברה” . אז עדן סימסה לחברה הכי טובה שלה שירה.  היא ענתה לה  מייד שהכול יהיה בסדר. ואם היא תיצטרך משהוא שתיפנה אלה .

ולפתע כולם עזבו את הבית וחזרו לבית החולים,

כל יום ויום זה היה ככה. סבתא ודודה שלה הגיעו מצרפת למחרת. אמא של עדן לא רצתה שתיראה את כל הדברים האלה.

אחרי כמה ימים אחים של עדן חוזרים הביתה עם חולצה קרועה, עדן כבר ניחשה שמשהוא ממש לא טוב קרה.

 הם הודיעו לה שאבא שלהם נפטר!

הם הסבירו לה שהם צריכים לשבת שבעה.

 עדן מסמסת לשירה את הבשורה הקשה שקרה לה.

שירה אומרת לעדן שהיא ממש מצטערת ושהיא תמיד תהיה פה בשבילה.

 בהתחלה עדן לא רצתה לצאת  מהחדר שלה אבל לבסוף היא הצטרפה לכל המשפחה .

 היא התחילה לא להרגיש טוב אבל הצליחה להתמודד עם המצב.

אחרי 7 ימי עצב עדן חזרה לבית ספר,

 היא ממש לא רצתה כי היא חששה שחברות שלה ירחמו עליה

  וזה מה שקרה באמת . היא ממש לא אהבה את זה. איך להגיד את זה לחברות שלה?

 יום אחד היא אמרה לשירה למסור לחברות שלהם שהן יכולות להפסיק לרחם עליה.

 ואז כל הבנות הלכו אליה ואמרו לה שהיא לא הייתה צריכה לפחד להגיד להם שיפסיקו

 ושגם הן לא כל כך אהבו את זה.

 המסר שלי מסיפור הזה: נכון שדברים רעים קורים בחיים אבל  מכל דבר רע יוצא משהו טוב. נכון עכשיו אתם אומרים מה אבל ? איך מזה יצא משהו טוב? אז אני אומרת לכם שמה שקרה לעדן זב לא משהו רגיל שאבא שלה נפטר כשהיא הייתה בת 9.

 זה לא רגיל אבל אני אומרת לכם שזה תמיד יכול לקרות . למשל עדן  זאת ילדה גיבורה , אני בהתחלה לא רציתי שתדעו שזו היתה אני!

 אבל עכשיו אני אומרת לעצמי שמותר לכם לדעת על הסופרת קצת.

 עכשיו כל פעם שאני מרגישה לבד אז אני אומרת לעצמי שאבא שלי תמיד בלב שלי.