היה היה פעם, לפני כמה מאות שנים בארץ סין, מנהרה אחת שאף אחד לא העז להתקרב אליה. כולם אמרו שיש שם מפלצות, זומבים ומכשפים מסוכנים.
יום אחד קם קיסר אחד ששמו הוזו. והכריז שהוא וכל הצבא שלו יצאו למסע אל המנהרה הזאת ויראו מה באמת יש שם. כעבור כמעט שבוע, הם יצאו למסע. הם עברו מכשולים קשים, חצו נהרות והלכו בתוך קוצים. אחרי הכל, הם הגיעו למנהרה נכנסו והצליחו לראות אור קטן. הם התקרבו יותר ויותר לאור וראו דלת. מהדלת צץ האור הזה. הם ניסו לפתוח את הדלת אך היא הייתה נעולה. לכן, היו צריכים לפרוץ את הדלת. אחד הלוחמים בצבא לקח מקל גדול ורץ לעבר הדלת. הדלת נפתחה והם נכנסו והתחילו ללכת. היה שם חושך מוחלט. הם לא ראו כלום.
אחרי כמה דקות הם ראו עולם משונה ומיוחד. היו שם הרבה הרי געש והייתה בריכת לבה סגולה. פתאום הם ראו איש יושב ועצוב, הם הלכו אליו ושאלו אותו “מה קרה לך?” הוא ענה- “יש מלך רשע ששמו רושן, הוא תפס את כל המשפחה שלי ושם אותם בכלוב ביחד עם הרבה משפחות אחרות כדי שהוא יוכל לשלוט על העולם הזה ולהפוך את כולם לשדים רעים!”
“אנחנו נוכל לעזור לך” אמר המלך הוזו. “תודה רבה לכם! אני אוביל אתכם לשם.” אמר האיש וכולם התחילו ללכת אחריו. לקח להם בערך שעה עד שהם הגיעו.
הם ראו ארמון ענק פי שניים מהארמון שיש למלך הוזו. הם נכנסו לארמון וראו הרבה פסלים של המלך. הם פגשו שומר אחד והוא שאל אותם להם: “מה אתם עושים פה?!” הם ענו לו: “באנו לפגוש את המלך”. “בואו אחרי” אמר השומר בקול זועף. הם הגיעו אל המלך ואמרו לו: באנו להוציא את כל המשפחות לחופשי ולהחזיר את העולם לקדמותו!”
“אתם חושבים שתצליחו מול הצבא החזק שלי??” צחק המלך בקול.
המלך הוזו אמר לו: “כן! אנחנו ועוד איך נצליח! “
“אם כך”, אמר המלך, “המלחמה תתקיים מחר ונראה אתכם מולי!”
כשהם יצאו מהארמון חייל אחד אמר: “איך אנחנו נצליח לנצח אותו? הוא הרבה יותר חזק מאתנו” “אנחנו נוכל לנצח אותו!” אמר המלך הוזו.
הם התחילו להתאמן לקראת המלחמה. למחרת, כולם התייצבו לקראת המלחמה. כשהגיע הרגע המתאים, הם התחילו את הקרב. כדורי אש עפו באוויר, דרקונים החלו לירוק אש, וגם כמה מפלצות עם ריר של רעל. המלחמה הייתה קשה. היא נמשכה הרבה זמן עד שסוף סוף היא הסתיימה והצבא של המלך הוזו ניצח.
הם נכנסו לארמון, הוציאו את כל המשפחות מהכלוב הגדול והחזירו את העולם לקדמותו. אחרי הכל כולם חגגו ועשו סעודה גדולה. תודה שהצלתם אותנו! אמר האיש. על לא דבר אמר המלך הוזו. ומאז הכל היה שקט ורגוע, והייתה שמחה גדולה עד עצם היום הזה.
