המנהיג הרבי נשיא דורינו
פעם אחת היו שתי ילדות שקרו להם דבורה לאה ורבקי. הם למדו בבית ספר חב”ד בנות. יום אחד שתיהן היו בבית הספר בהפסקה.
רבקי אמרה: “את יודעת מי הוא הרבי נשיא דורינו?”. “לא, אני לא יודעת”, אמרה דבורה לאה. “אז אני אספר לך סיפור על הרבי” ענתה רבקי.
פעם אחת היתה ילדה בשם שיינא. יום אחד היא הלכה לבית הספר חזרה הביתה בוכה. העין שלה הייתה נפוחה ואדומה וההורים שלה דאגו לה מאד. הם הלכו לרופא אחד והוא אמר להם שהוא לא יודע מה לעשות. הם הלכו לעוד רופא ועוד רופא ולא קיבלו תשובה. ההורים היו ממש עצובים.
יום אחד אבא של שיינא הלך לאוטובוס ובדרך הוא פגש את החבר שלו וסיפר ל: “הבת שלי חולה, היא לא רואה טוב בעין ימין”. אמר החבר מנחם: “באמריקה יש רופא שיודע מה לעשות”. אבא של שיינא אמר תודה רבה החליט לנסוע עם הבת שלו לאמריקה.
הם אירגנו מזוודות וטסו. בדרך שיינא חשבה שאולי כדאי ללכת לבקש ברכה מהרבי. אבא הסכים והם הלכו ליחידות ב-770 אצל הרבי. הרבי אמר להם: “הבת שלך צריכה להדליק נר אחד לכבוד שבת קודש בימי שישי לפני השקעה”. הם אמרו תודה רבה לרבי.
אבא ושיינא חזרו הביתה. ביום שישי שיינא הדליקה נר שבת וגם אמא של שיינא הדליקה נרות. ביום ראשון העין של שיינא הבריאה. שיינא וההורים שלה שמחו מאוד.
“איזה סיפור יפה” אמרה דבורה לאה, “בואי ניכנס לכיתה, יש צלצול. נמשיך לדבר בהפסקה הבאה”. בהפסקה הם חשבו אם לעשות לכיתה פעילות על הרבי נשיא דורינו. דבורה לאה ורבקי הלכו לדבר עם המורה. המורה אמרה שאפשר לעשות פעילות על הרבי נשיא דורינו. הבנות החליטו שהפעילות תתחיל מלספר לכל הכיתה את הסיפור המעניין על שיינא. אחר כך כל בת בכיתה תרשום סיפור משלה. לסיכום נכין פמוט להדלקת נר שבת ונחלק לכל בת בכיתה וואפל לשבת.
הבנות מהכיתה של רבקי ודבורה לאה נהנו מהפעילות. במיוחד הן אהבו להכין את הפמוט. יצאו פמוטים ממש יפים. גם הסיפורים היו מעניינים. המורה אמרה תודה על הפעילות היפה.
