המנגינות האבודות

היה היתה ציפור בשם צוצי שמאוד אהבה לשיר. לצוצי היו מנגינות מיוחדות מאוד. 
צוצי אהבה לשיר בכל רחבי העולם, ליד נהרות והרים ביערות וצוקים.
 הציפורים אהבו לשמוע אותה ולשיר יחד איתה את השירים המיוחדים של כולם.
יום אחד צוצי עפה לראש ההר האהוב עליה, ההר אליו הלכה תמיד לשיר כאשר הרגישה שמחה מאוד ורצתה להתאמן על השירים הכי מיוחדים. באותו יום היה לה שיר מיוחד ששמעה מציפור צבעונית שהגיעה מארץ רחוקה. צוצי התכוננה לשיר את השיר המיוחד על ראש ההר .

אך לפתע…לא יצא לה שום צליל מהמקור. נבהלה צוצי וניסתה לנגן בקולה אך שום צליל לא יצא,
 ניסתה שיר אחר, ושוב ולא הצליחה.

צוצי איבדה את המנגינות שלה.
היא החליטה לצאת למסע בעקבות המנגינות האבודות.
 המסע התחיל באנגליה שם היו ההרים עם השלג, צוצי עפה לעבר ההרים ופתאום ראתה בלון אדום שעף גבוה. חשבה לעצמה אולי זה סימן שיוביל אותי למנגינות? צוצי עפה לעבר הבלון…
פתאום היא רואה משהו שממש דומה לפרפר. התקרבה לראות אבל זה לא היה פרפר, זה היה עש קטן שמסתובב לו במעגלים.
צוצי  שאלה את העש ״מה אתה עושה פה?״
והעש ענה: ״אני מחפש למי לעזור״ צוצי אמרה: ״לי? אתה תוכל לעזור לי?״
העש אמר: ״כן, בטח!״ האם אתה יכול לעזור לי…לשיר? נאבדו לי כל המנגינות, המנגינות המיוחדות שלי ששרתי כל חיי. אני חושב שאני לא יודע איך לעזור לך אבל אולי אם תלכי לדגים במעמקי הים הם יוכלו
לעזור לך. יש להם שמיעה מסוף העולם ועד קצהו.
צוצי חשבה איך תמצא את הדגים? אין לה כח לעוף כל כך הרבה על האוקינוס.
ואז היא ראתה אניה, והאניה שטה, שטה ושטה. צוצי בדקה אם יש באניה מישהו אבל לא היה
שם אף אחד.
אז  היא התיישבה על תורן האניה והשקיפה לכל כיוון. הביטה ימינה, הביטה שמאלה ולא ראתה דבר. התלבטה צוצי לאיזה כיוון להשיט את האניה ואז היא ראתה להקת דגים נחמדים .

צוצי אמרה לדגים: העש הקטן סיפר לי שיש  לכם  שמיעה מסוף העולם ועד קצהו.
האם תוכלו לשמוע היכן המנגינות האבודות שלי? ?
מנהיג להקת הדגים ביקש מכל הדגים להתקבץ יחד ולהיות בהקשבה
צוצי הסתכלה בריכוז ולפתע ראתה את כל הדגים יוצרים יחד צורה של חץ וזזים לכיוון  צפון מזרח ונעלמים במעמקי האוקיינוס.
 מהר הושיטה  צוצי את האוניה לכיוון החץ שהראו הדגים והנה היא רואה יבשה.
 ירדה צוצי אל היבשה ואז ראתה שם בית קטן. היא נכנסה לבית וראתה ספר תווים עתיק שבו היו כתובים כל המנגינות שאבדו לה, ואיך שהיא פתחה את הספר היא נזכרה בכל השירים שלה.
לקחה צוצי  את הספר לבית שלה שלא ישכחו ממנה עוד לעולם המנגינות.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »