הממתק הכי שווה
יום שני י”ג אייר
שלום יומני היקר! אני רוצה לספר לך מקרה שקרה לי היום:
היום אמי ביקשה ממני לקנות לחם, ירקות, גבינה וחלב .
התארגנתי ליציאה, והתחלתי לצעוד לעבר המכולת ובידי הרשימה .
בדרכי ראיתי את השמיים נצבעים בצבעי שקיעה יפיפיים, ראיתי גם להקות ציפורים שעפות גבוה מאוד ותמהתי מה מספר הציפורים בלהקה…
בנתיים הספקתי כבר להגיע למכולת ונכנסתי.
בזריזות אספתי את מה שאמא ביקשה ממני לקנות.
הלכתי לקופה וביקשתי מהמוכר שיעשה לי חשבון.
המוכר תיקתק עם ידיו במקלדת,
שקל את הירקות ואז הוא תלש לי קבלה שזה עתה יצאה מן המכונה שמדפיסה את הקבלות. ארז את המוצרים והכניס לשני שקיות והגיש לי את השקיות.
יצאתי מהחנות וגיליתי שקר בחוץ, הכנסתי את ידי לתוך כיסי הסוודר הוורוד שאני כל כך אוהבת ולפתע הרגשתי באחת מידי (שבתוך הכיסים)
משהו קריר מתכתי ועגלגל. גיליתי מטבע של עשר שקלים! ואז נזכרתי, שאתמול עשיתי בייביסיטר לארי, תינוק השכנים הנחמדים, מהקומה למטה!
נזכרתי גם שתכננתי לקנות את השוקולד החדש עם שכבות שוקולד חלב, לבן, קרמל ואגוזים שעכשיו עלה למדפים!
חזרתי שוב פעם לחנות, פעם שניה.
חיפשתי בעיניי על המדפים את השוקולד המיוחד ולפתע ראיתי אותו, מגרה, עטיפתו הייתה כל כך יפה ומגרה!
ישר הושטתי את ידי לעבר השוקולד וליטפתי אותו .
לפתע חשכו עיניי…
זה היה משהו לבן על גבי הרקע הזהוב.
הכשר הכשרות.
הכשר שפחות מהודר לנו ואנחנו לא אוכלים אותו.
נהייתי מאוכזבת מאוד.
ואז פתאום החל להתחולל לי מאבק בלב.
קול קר אמר לי:” תקני, תקני, שווה לך לקנות!
התאמצת כל כך על הכסף!
חבל!”
ואז הגיע קול טוב ורך ואמר:” חבל, אנחנו יודעים כמה ילדה טובה את!
את יכולה לקנות משהו אחר,
בהכשר שאנו אוכלים!”
ואז שוב פעם חזר הקול המרגיז:” ובכלל אף אחד מהמשפחה לא כאן, לא אבא, לא אמא וגם לא יוסי, אלי, ריקי או אחד האחים…”
אבל אז חשבתי לעצמי, אז מה, אף אחד מהמשפחה לא רואה אותי אבל ה’ רואה אותי ומסתכל על מעשי!
הטוב הכריע והייתי מאושרת!
עכשיו אני בדרך הביתה ובידי ממתק, ממתק של התגברות!
