הממלכה הקסומה

מאת: אורי לוטן, 

כיתה: ג’

מחנכת: נטלי ויצמן

רכזת שפה: נעמה בר-נר

שם בי”ס: ממ”ד דרור, ירושלים

כתובת מייל: [email protected] 

ישוב: ירושלים

 

הממלכה הקסומה

בחופשת פורים, הלכתי עם משפחתי לטייל בעכו העתיקה.

כשהיינו שם, טיילנו באולמות האבירים, במנהרת הטמפלרים, ושטנו בסירה מהירה.

נסענו גם לגן הבהאיים בעכו, שם ראינו עץ בצורת פרח, ועץ ענקי, שבתחתיתו ראיתי דלת ורודה קטנה.

כשאמא ואבא לא שמו לב, דפקתי בדלת, וכשאף אחד לא ענה, נכנסתי פנימה.

בתוך העץ היו מדרגות שהובילו למטה. ספרתי 1,567 מדרגות.

בקצה המדרגות הגעתי לחדר ענק, עם שולחן ארוך, שערוך ל 30  אנשים. בראש השולחן ישב סנאי עם זנב ארוך ויפה, שלבש עניבה כחולה.

כשהסנאי ראה אותי, הוא שאל מי אני? איך נכנסתי לפה? ולמה אני מפריע לו במסיבה עם כל החברים.

אבל לא היה שם אף אחד.

שאלתי אותו: “איך קוראים לך?”.

ענה לי הסנאי:  “פינג פונג”.

שאלתי אותו: “איך הגעת לפה? ומי החברים שלך?”

והסנאי התחיל לספר: “הגעתי מארץ שליו, שבניו זילנד – אבל לא ניו זילנד שאתה מכיר, אלא מתחת לאדמה של האנשים. יש שם עולם שלם של חיות, ציפורים, דרקונים, חדי קרן – וכולם שם חיים בשמחה, אהבה וכבוד הדדי”. פעם היינו בעולם שלך,” פינג פונג אמר, “אבל רדפתם אחרינו וצדתם אותנו …אז ברחנו”.

“מי החברים שלך?” שאלתי.

“שמוליק הקיפוד, אורי כדורי, דוב טוב  לי, שום שם הדרקון והיקאפ – שהוא הילד היחיד שהסכמנו לקחת לעולמנו החדש, והוא המנהיג שלנו”.

פינג פונג שמח שבאתי, ורצה להראות לי את הבית שלו.  הוא הראה לי את המיטה הקטנה שלו – שישבה על ענף מגולף. השמיכה שלו היתה עלה תאנה גדול. המנורה שלו היתה בקבוק זכוכית שבור, שבתוכו התעופפה גחלילית מזמזמת.

החברים של פינג פונג התחילו להגיע; שמוליק קיפוד עם אפודה ורודה ועוגת שמנת, אורי כדורי עם כובע מצחייה וסלט ירקות, דוב טוב לי עם חולצת בטן צהובה וצנצנת דבש, שום שן הגיע בלי כלום ורק היקאפ עוד לא בא.

פינג פונג אמר:  “בואו נתחיל במסיבה והיקאפ יצטרף בהמשך”.

כולנו התיישבנו סביב השולחן ואכלנו מהאוכל הטעים.

הם התעניינו בכל הסיפורים שהיו לי לספר, ואני שמעתי מהם על העולם המופלא והטוב שלהם; על החברויות הטובות שלהם, על העזרה שלהם אחד לשני והשמחה והמסיבות בהן כולם משתתפים.

כשהיקאפ הגיע הוא נבהל כשראה אותי, הוא חשש שהחיות יעדיפו אותי ויזמינו אותי להישאר במקומו בעולם המופלא שלהם.

היקאפ הציע שכדי להחליט מי ישאר בעולם המופלא נעשה תחרות של אכילה.

פינג פונג פתח את כל הארונות בביתו והוציא את כל הממתקים שהיו לו ושם על השולחן.

“היכון, הכן ….צא” – היקאפ ואני התחלנו בתחרות; אכלתי עוגה, עוגיות, פסק זמן, סוכריות, פיצה, סלט, קוטג’, טונה, לחם, גבינות….עד שממש התפוצצתי. והיקאפ….המשיך והמשיך כאילו אין לו בכלל גבול אכילה.

היה ברור שהיקאפ ניצח.

אבל עדיין אמרנו שניפרד כידידים, והוא אפילו הציע לי מעוף אחרון בשמי עולמו הקסום.

עליתי על גבו של שום שן הדרקון שלו – ועפנו בין טירות, אגמים, ארמונות, ומלא מלא חיות קסומות.

כל כך התלהבתי מהמראות שראיתי ורציתי לגעת בהכל. שלחתי יד לגעת בעננים, ופתאום החלקתי משום שן וצללתי למטה… ואני צועק: ” הצילו, הצילו”.

פתאום אני מרגיש יד חמה מלטפת את ראשי ואומרת “חמודי, תתעורר, הכל בסדר, אמא פה”

מצאתי את עצמי על ספסל קטן בגן הבהאיים בעכו….

מתברר שהלכתי לסיור, וגן הפרחים שם היה כל כך יפה, שהתיישבתי לראות את כל היופי ופשוט נרדמתי….