לפני שנים רבות חיה מלכה וקראו לה ג’ורג’ט. היא חיה המון המון זמן, במשך השנים היא הזדקנה והייתה מאוד מרשעת ואהבה להרוג אנשים על ידי רעל שהייתה שמה בתפוחים ועוד בכל מיני מאכלים שהיו אוכלים אצלה: מרק, גלידה, מיץ, כל דבר. היא הייתה יוצאת לעיירה עם כל המשרתות שלה והייתה מזמינה אליה את אנשי העיירה לסעודות אצלה בארמון והם היו מאוד שמחים ונרגשים שהמלכה מזמינה אותם אליה אבל הם לא ידעו שהכוונה שלה הייתה בעצם רעה, וזה בגלל שהיא רצתה להשמיד את כל האנשים הפשוטים מהעיירה ולהשאיר את כל העיירה רק לעצמה. זאת הייתה המטרה שלה. כשאנשי העיירה באו אליה לארמון ואכלו את כל האוכל שהמשרתות הכינו להם, הם התחילו להרגיש לא טוב ואז הם התעלפו ומתו! המלכה ג’ורג’ט צחקה כמו מכשפה ואמרה: “יש! הצלחתי להרוג אותם!” וביקשה מהמשרתות שלה שייקחו אותם ויזרקו אותם לים. וכשירד הערב המלכה הלכה לישון ואז באו אנשים שגילו את המזימות שלה ורצו להתנקם בה ולהרוג אותה. הם באו בלילה כשהיא ישנה והיא לא שמעה אותם, הם מצאו את הרעל שלה והם שמו את כל הרעל באוכל שלה ואז הלכו לביתם, וכעבור יום כבר הגיע הבוקר והמלכה קמה והייתה רעבה והיא לא ידעה שיש רעל באוכל שלה והיא נגסה בתפוח וכשסיימה הכל היא התעלפה- ומתה! וכך הרוע הזה הפסיק ואנשי העיירה חיפשו מלכה חדש וטובה יותר שתנהיג אותם בדרך טובה וישרה.
