1
השבעה באוקטובר היה אמור להיות יום משמח ולא יום של מלחמה.
כששמעתי את האזעקה עליתי על מדים ויצאתי להגן על כפר עזה.
הלחימה הייתה קשה מאוד אבל בסוף אני ואנשי הכפר הצלחנו לעצור את המחבלים אבל הרבה מחברי נהרגו בהגנה על כפר עזה.
כמה שבועות לאחר מכן כבר הייתי בלב עזה נלחם.
2
והיום הוא היום השמח בחיי, התחתנתי עם אהובתי אלונה.
חברים שלי הגיעו לחתונה וגם המשפחה שלי הגיעה והצלחתי להרגיש תקווה ואושר אחרי השבעה באוקטובר.
כמה ימים אחרי זה שוב הייתי בלחימה וחילצנו ארבעה חטופים: נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג’אן, אנדריי קולזוב ושלומי זיו.
אבל איבדנו חייל יקר בשם ארנון שנהרג במבצע.
כמה חודשים אחרי זה גיליתי שאשתי אלונה בהיריון עם בני הקטן.
3
אבל כעבור כמה ימים נפצעתי קשה והרופאים חשבו שאני אמות וכל בני משפחתי התפללו לאלוקים שיציל אותי.
אלוקים הציל אותי וכעבור כמה שבועות הבן שלי נולד וקראתי לו על שם החבר שהציל אותי, שמו הוא עידו.
טיפה הלחיץ אותי שזאת הייתה לידה מוקדמת אבל הכול היה בסדר.
חזרתי ללחימה והקרבות היו קשים אבל המצב השתפר.
ופעם בחודש הייתי מבקר את המשפחה שלי.
4
קרה דבר נורא, עידו החבר שלי נפצע קשה מאוד בעזה.
הבאתי אותו לבית החולים אבל בכל יום מצבו הידרדר עד שיום אחד הוא נפטר.
הצבא חברים שלי ואני עשינו בשביל עידו הלוויה מכובדת והייתי ממש עצוב.
כשנאמתי בהלוויה של עידו סיפרתי לכולם כמה הוא היה חבר טוב ונאמן לכולם ושהוא זה שהציל אותי בעזה.
אבל אין מה לעשות כי בסוף ממשיכים הלאה ותמיד נזכור את חברנו הטוב עידו.
5
אחרי ההלוויה של עידו המשכנו להילחם ואני זוכר קרב קצת מצחיק, באמצע הלחימה הגיעו המון קופים מהגן חיות שבעזה..
ושמנו לב שהמחבלים התעסקו בקופים וזה היה יתרון ענק וניצחנו.
אחרי הקרב הלכתי לבקר את משפחתי היקרה.
וזה היה מרגש לראות שוב את אלונה ועידו.
6
אחרי המפגש חזרתי ליחידה שלי ואמרו לי שהמפקד רוצה לראות אותי אז הלכתי אליו.
המפקד שאל אותי אם אני רוצה להצטרף ליחידה המיוחדת של הצבא ובשמחה עניתי בחיוב.
המפקד אמר לי שהיחידה תבדוק אותי ותחזור עם תשובה.
המבחן היה קשה מאוד אבל בסופו של דבר עברתי את המבחן בהצלחה.
7
צורפתי ליחידה המיוחדת של הצבא והתחלנו את המבצע.
במבצע אנחנו אמורים לשחרר כמה חטופים בעזה.
יצאנו לדרך והמבצע התחיל, בהתחלה זה עבר חלק אבל טעינו בגדול, המחבלים עשו לנו מארב וכל השטח הפך לשדה קרב.
הלחימה הייתה קשה מאוד והיה נראה שאנחנו עומדים להפסיד.
אבל למזלנו כוחות צהל שהיו קרובים אלינו שמעו מה קרה ובאו לעזור לנו.
אבל לצערנו החטופים שבאנו להציל כבר נרצחו בשבי.
ועשינו הלוויה מכובדת לכל מי שנהרג בקרב.
8
אני רוצה שהעמוד הזה יהיה מוקדש למי שאני אהבתי:
למשפחה שלי –
תודה רבה שגידלתם אותי ותמיד הייתם בשבילי אני אוהב אתכם.
לחבר שלי עידו –
תודה רבה שהצלת אותי בעזה ואני מצטער שאני לא יכולתי להציל אותך, אתה היית לי כאח.
לאלונה –
אני אוהב אותך ושתרגישי הכי טוב שבעולם.
לבני עידו –
אני אוהב אותך הכי בעולם וכשאחזור מהמלחמה אני אקנה לך ים של צעצועים.
אני מוכן להקריב את החיים שלי בשבילכם, המשפחה שלי, ותמיד אמשיך להילחם בשביל להחזיר הביתה את כל החטופים.
עם ישראל חי
