המלחמה שהלחיצה
שמי יהלי אני בן 12ואני גר בדרום הארץ.
כפי שאתם יודעים יש אצלנו הרבה אזעקות המתריעות מפני הטילים שעזה שולחת.
האמת שאנחנו התרגלנו ופחות נילחצתי עד שלאחרונה ראיתי במו עיני איך טיל נופל ממש ליד הבית שלי. הרעש היה עצום וכולי רעדתי מפחד. רצתי לאימי בבהלה וראיתי אותה בוכה ושאלתי אותה מה קרה? היא ענתה בבכי מר ובלחץ נורא ואמרה שהטיל נפל בביתה של סבתא. אחזתי בראשי והתפללתי להשם שלא קרה לה מהומה. ואז הטלפון צילצל פחדנו לענות שחלילה לא יבשרו לנו בשורות רעות. לאחר מספר דקות היו נקישות בדלת ושוב חששנו לפתוח שמא נשמע את הגרוע מכל. להפתעתנו הדלת ניפתחה ואנו רואים את סבתא עומדת מולינו עם סל מלא קניות. נאנחתי ושמחתי לראות אותה. היא לא הבינה מדוע אנחנו עצובים ולחוצים. ואז סיפרנו לה שחשבנו שקרה לה משהו כי הטיל נפל בביתה. מצד אחד היא שמחה כמובן שהיא לא היתה בבית ושהכל בסדר איתה, ומצד שני היא חששה לראות את ביתה הרוס. בחסדי שמיים הלכנו לראות וראינו שהבית נשאר שלם ורק ליד הכניסה הטיל נפל. תקופה לא פשוטה עברנו הייתי ממש חרד לצאת מהבית שמא אשמע אזעקה ולא אספיק למצוא מקום מסתור. לשמחתי המצב נרגע והתבשרנו שמדינתינו עשתה הסכם שלום עם הערבים.
