בס”ד
המכונית הגנובה שמעון יוחאי פרהאט
ביום בהיר אחד כשהיינו בהפסקה בחצר בית הספר, החליט החבר הטוב שלי, חיים, שהגיע הזמן להקים חבורה סודית .
התלבטנו מאוד והיה לנו קשה מאוד להחליט על שם לחבורה שנקים. “יש לי רעיון אדיר” השיב משה: “בוא נקרא לחבורה “חבורת הזהב” כי לכולנו יש לב זהב וכך נוכל לעזור לכל מי שזקוק לעזרה”.
“רעיון מצוין”- כולנו הסכמנו. צרפנו חברים נוספים לחבורה והמשכנו לשחק.
פתאום, ממש בזמן שאנחנו משחקים משחק כדורגל, הבחין מנשה באישה מבוגרת שצועקת בקולי קולות וקוראת לעזרה-“המכונית שלי נגנבה. עזרו לי!!! הצילו!!!”
הסתכלנו אחד על השני ומיד יצאנו לעזרה ורדפנו אחרי הגנב שניסה לברוח.
חלפו מספר שניות והזעקנו את המשטרה שהגיעה במהרה ומיד עצרה את הגנב.
לא האמנו באיזו מהירות ניקלע להרפתקה כל כך מרתקת ומעניינת. האישה המבוגרת לא הפסיקה להודות לנו והייתה אסירת תודה.
היינו עייפים ומותשים אבל מאוד שמחים ונרגשים…
כשחזרנו לביתנו הורינו היו מאוד מודאגים בגלל האיחור העצום, אבל שהם שמעו את סיבת האיחור היו גאים בנו מאוד .
גם המשטרה קראה לנו כדי להעניק לנו פרס על התנהגות טובה ואפילו הבטיחה לגייס אותנו למשטרה כשנהיה יותר גדולים.
כמובן שלא נעצרנו בכך אלא החלטנו להמשיך ולחגוג ולא לשכוח את המטרה שלנו- לעזור לזולת ולהיות “אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד”.
מאת: שמעון יוחאי פרהט
כיתה ה1
