המירוץ עם גוני

זה היה איזה יום חמישי רגיל הלכתי לבית ספר. כשהייתי מרחק חמש דקות מבית הספר, ראיתי איזו חיה
מוזרה ולא ידעתי מה לעשות. לקחתי אותה ושמתי ביד וכשהיתי בשער הייתי ממש לחוץ בגלל שחשבתי
שהשומר יתפוס אותי. לכן, שמתי אותה בתיק ועברנו יחד את השומר. קראתי לו ג’וני כי הוא נראה כמו
חייה שקוראים לה ג’וני. אז כל התפילה התרכזתי רק בג’וני גם בהפסקה כששיחקנו כדורגל שיחקתי והוא
היה ביד שלי. ואני הרגשתי כמו שיש לי אין סוף אנרגיה ולא הפסקתי לרוץ. בשיעור אחרי ההפסקה אני
סיפרתי לחבר הכי טוב שלי על ג’וני והוא בקש ממני להראות לו איך ג’וני נראה. הראתי לו. הוא שאל
“החיזר המוזר הזה הביא לך כוחות?” ואמרתי לו שכן והוא לא מוזר הוא ג’וני וחבר שלי. הוא אמר לי
שאין כזה דבר כוחות מאיזה חיה מוזרה עם אתה כזה בטוח שהוא מביא לך כוחות אז תעשה עשר סיבובים
סביב המגרש פעם אחת עם ג’וני ופעם אחת בלי ג’וני ונראה עם אתה תיהיה עייף אחרי העשר עם ג’וני
והעשר בלי ג’וני. הסכמתי. עשינו את הניסוי בהפסקה של העשרים דקות. בפעם הראשונה עם ג’וני-
התחלתי לרוץ עם ג’וני ביד והרגשתי ממש טוב איתו-לא הרגשתי עיפות, הרגלים שלי לא הרגישו כלום.
החבר שלי אמר “עכשיו תעשה אחד בלי ג’וני”. התחלתי לרוץ ובסיבוב השישי כל הגוף שלי נהיה מותש,
הרגליים שלי הפסיקו לרוץ ונפלתי על הריצפה. חבר שלי הביא לי את ג’וני ופתאום הרגשתי ממש טוב
עם ג’וני ביד. החלתי לרוץ עוד עשר סיבובים ועכשיו הוא באמת האמין לי שג’וני מביא כוחות. החבר
הציע לי לשאול את המורה לספורט עם אני יכול להיות בכל המרוצים. הלכתי והמורה לספורט אמר
שהתחרות הכי קרובה זה שש מאות מטר אז אמרתי לו שאני רוצה להיות בזה. הוא אמר לי “מחר אני
יביא לך ניסיון לרוץ שש מאות מטר” אז אמרתי לג’וני לא לאכזב אותי. למחרת, אכלתי ארוחות בריאות
והלכתי לישון. חלמתי שאני יעשה שיא בית סיפרי וכולם ירצו להיות חברים שלי והתעוררתי מהחלום
מוכן לרוץ. בהתרגשות הגעתי לבית ספר מוקדם כדאי לא לאחר. והמורה לספורט אמר תיהיה מוכן
לשיעור שני. לא יכלתי בכלל להיתרכז בשיעור הראשון ויצאתי החוצה לריצה. התחלתי לרוץ…אני
מרגיש ממש טוב כל הריצה בזכות שג’וני ביד שלי ולא התעייפתי בכל המרוץ. סימתי בדקה שלושים
וארבע שזה שיא בית סיפרי !! בחצי דקה שזה ממש הרבה והמורה מיד רשם אותי למרוץ שיהיה עוד
שבוע. אז כל השבוע אני מחכה רק לזה וזה כבר היום הגדול ויצאנו למרוץ מהבית ספר.היום הגדול הגיע.
המשחק מתחיל עוד עשר דקות .. עוד שלוש דקות.. וג’וני ביד שלי הוא מוכן לרוץ ויש עוד חצי דקה ..
ויצאנו אני מוביל וככר סימתי בדקה עשרים ושתיים שזה בכלל שיא ארצי! חזרנו לבית ספר עם הגביע
והמורה לספורט אמר שיש עוד מרוץ אחד לשנה. . אבל במרוץ הזה הפסדתי במטר אחד. הגעתי במקום
השני. כשחזרתי לבית ספר עצוב וכולם ניחמו אותי אמרו שמקום שני זה עדיין ממש טוב וזה הסוף.