המטריה
ליל גשום היה זה, אבא סיים את הבדלת מוצאי שבת ויוסי הלך לחדרו כדי להתארגן לשינה. לפתע הוא שמע נקישות על החלון. זה היה הגשם. יוסי שמע את טיפות הגשם: טיף טף טיף טף. הוא התרגש וחשב: ”מחר אלך לתלמוד התורה עם מטריה!” יוסי ממש אהב את המטריה שסבתא קנתה לו.
הוא התלבש בפיג’מה בזריזות והתכסה בשמיכה כדי שלא יהיה לו קר וכמובן לא שכח לומר קריאת שמע. הוא נרדם והיה לו חלום מעניין על הגשם, וכך עבר הלילה.
בבקר יוסי שמע את אותם הטפטופים של הערב. מיד אמר מודה אני, התלבש, וכבר היה מוכן. כשהוא הלך לתלמוד התורה הוא הלך עם מטריה, כשהגיע לכיתה סגר את המטריה שלא תהרס ולמד. ואז סוף סוף הגיעה ההפסקה. כל הילדים יצאו בשמחה להפסקה, הם יצאו לגשם. אחר כך יוסי לקח את המטריה ורץ לבחוץ, אך אויה! המטריה היפה של יוסי נהרסה! בשיעור, יוסי כל הזמן חשב על המטריה ההרוסה שלו. כשחזר הביתה יוסי אמר לאמא שלו ” אמא המטריה שלי נהרסה” ואמא של יוסי אמרה: “לא נורא, עוד מעט נלך לחנות ונקנה לך מטריה”. הם הלכו לחנות של המטריות אבל כבר היה מאוחר החנות כבר נסגרה, אז יום אחד יוסי הלך בלי מטריה. אבל ביום למחרת הם הלכו לחנות של המטריות וקנו מטריה בצבע ירוק וקצת כחול. יוסי אמר: ”זו מטריה מאוד יפה” ואמא שלו אמרה ”נכון” והם חזרו הביתה בשמחה.
למחרת בבוקר הלך יוסי לתלמוד התורה בהתלהבות כי קנו לו מטריה חדשה, מי יכול להיות עצוב כשקונים לו משהו חדש? אז גם יוסי היה שמח. חלק מהילדים שאלו אותו: “למה אתה כל כך שמח?” ויוסי אמר ”אני שמח בגלל שקנו לי מטריה חדשה” כולם שמחו בשמחתו וכך עבר לו חודש שלם.
יום אחד בא דוד מנחם לבקר והביא לכל אחד מתנה. ליוסי הוא הביא לא פחות ולא יותר מאשר מטריה! בדיוק כמו שנהרסה לו. יוסי ממש שמח מהמטריה. ואמר ”זה נקרא השגחה פרטית”.
