המחבל
היה זה יום רגיל אחרי לימודים וכמו תמיד, ואז ההורים שלי באו אלי ואמרו: אנחנו הולכים היום עם חברים ולא מצאנו בייביסיטר לכן תישארו לבד, זה בסדר?
כמובן שהסכמתי כי לא רציתי לצאת פחדן אבל כשההורים שלי הלכו מהבית הרגשתי מאוד מפוחד.
עד השעה תשע הכול היה בסדר, ואז פתאום הטלפון של הבית צלצל והיה כתוב בשם של איש הקשר שהתקשר “המחבל” עניתי לשיחה ואמרו לי: “מדבר המחבל אני מגיע אליך תוך שעה.”
מיד נלחצתי אבל ההורים אמרו לי שהם לא יהיו זמינים בטלפון וגם בכל מקרה יש בעיה בבניין שאי אפשר להתקשר או לשלוח הודעות לאף אחד.
ניסיתי להירגע אבל לא הצלחתי כעבור רבע שעה קיבלתי עוד שיחה ונאמר בה: “מדבר המחבל אני מגיע אליך תוך 45 דקות”.
ניסיתי לראות טלוויזיה כדי לא לדאוג מזה וזה באמת עזר אבל כעבור חצי שעה קיבלתי עוד שיחה ונאמר בה: “מדבר המחבל אני בבית שלך תוך 15 דקות”.
הפעם כלום לא עזר כססתי ציפורניים עד שנשארה דקה ל12 שזאת השעה שהוא היה אמור להגיע בה.
שמתי הרבה רהיטים על הדלת ודוממתי את הבית כדי שיחשבו שאין אף אחד בבית ואין את מי להרוג.
השעה 12 הגיע ולא שמעתי כלום. פתאום קיבלתי שיחה ואמרו בה: “מדבר המחבל אני אגיע בשעה 1 בלילה בגלל בעיות בציוד שלי”.
הבשורה הזאת הקלה עלי בגלל שיש לי עוד שעה שלמה להיות בחיים. לפתע שמעתי את השכן אומר שאפשר להתקשר למוקדי בטחון למרות הבעיה, כמובן שמיד התקשרתי למשטרה וסיפרתי להם את כול מה שקרא בערב הזה, והם אמרו ששתי ניידות בדרך אליי.
לאחר חמש דקות שמעתי את השוטרים מגיעים והכנסתי אותם לבית.
בשעה אחת המחבל התקשר ואמר שהוא עולה אליי במעלית. המחבל הגיע השוטרים פתחו לו ומיד היתנפלו עליו ושמו לו אזיקים.
לפתע הורי הגיעו ושאלו מה כל הסיפור ולמה המדביר שלנו עצור?!
ואז סיפרתי להורי את כל הסיפור והם התנצלו על זה שלא אמרו לי שהם הזמינו מדביר מחברת המחבל.
מיד אני ושאר השוטרים התגלגלנו מצחוק והשוטרים חזרו לתחנה.
אחרי כל זה ההורים שלי הבטיחו שלא ישאירו אותי לבד ויודיעו לי מראש כשהם יזמינו מדביר ובמיוחד כשיזמינו מדביר מחברת המחבל.
למחרת הורי אמרו לי שאני לא הולך לבית הספר היום בגלל שאנחנו הולכים ליום כיף בתל אביב, וכמובן שלא התווכחתי איתם לגבי זה. כמובן שהיה לי מאוד כיף ביום הזה וגם להורים שלי היה ממש כיף איתי.
