הכל התחיל כשראיתי את דוד זורק על המורה מטוס מנייר, כשהוא הסתובב אל הלוח. אבל המורה מיד חשב שזה אני הזורק בגלל שאני לעיתים שובב ומפריע. חשוב לציין כי בתקופה זו השתדלתי להתנהג כראוי. המורה אמר לי: “גש למנהל. בוא נראה אם תזרוק גם עליו מטוס “. “אבל זה לא אני המורה” אמרתי בכעס. “צא מיד”, קרא .
יצאתי בכעס והלכתי לכיוון חדר המנהל .
יצר הרע אמר לי תברח מביה”ס, בכל מקרה אף אחד לא מאמין בך, והקשבתי לו. קפצתי מהגדר ורצתי עם התיק בוכה. לא ידעתי מה לעשות. מי יאמין שזה לא אני שזרקתי?
הגעתי הביתה ואימי דאגה:” למה באת כל כך מוקדם? מה קרה?”
היצר הטוב אמר לי להגיד את האמת וסיפרתי לה כל מה שקרה. אפילו קצת בכיתי כי כעסתי ונעלבתי על שהאשימו אותי לשווא. אימי הסתכלה עלי במבט עייף שאומר ‘שוב עשית צרות’. אמרתי לאימי: “הפעם זה באמת לא אני אמא! אני ממש מנסה להשתפר!” אמא הרגיעה אותי ונתנה לי לאכול. שמחתי שאמרה שהיא מאמינה לי ושהיא תעזור לי.
למחרת, הלכתי יחד עם אמא לשוחח עם המנהל ולהסדיר את העניינים. המנהל אמר לאימי שהוא מתנצל אבל אחרי בדיקה שנערכה בכיתה דוד אכן התוודא שהוא זה שזרק את הנייר על המורה. שמחתי והתרגשתי שסוף סוף- מבינים שאני באמת בדרך להשתפר!
נכנסתי לכיתה. ילדי הכיתה הסתכלו עלי, חלקם שמחו ובירכו אותי שהצדק יצא לאור! דוד הושעה בגלל מעשהו ונעדר מהכיתה. חברי הטוב חיים שמח מאוד הוא תמיד סומך עלי ונמצא לצידי! פתאום נכנס המנהל ומורה חדשה .המנהל הציג אותה:” תכירו תלמידים זו המורה החדשה שלכם לתורה, נחמה ליבוביץ’, אני בטוח שתהנו מהשיעורים שלה”.
נחמה אמרה:” שלום לכם תלמידים, אני נחמה כמו שהבנתם ואני אלמד אתכם תורה ופרשת שבוע.”
המנהל יצא והתחלנו את השיעור. נחמה דיברה בשיעור על אהבתה לתורה ולארץ ישראל. היא אמרה שזה ממש משמח אותה ללמד אותנו להעמיק ולעזור לנו לדייק את ההבנה של הדברים. “אני ממש אשמח להסביר ושנהנה יחד ממתיקות התורה” אמרה.
היא סיפרה שהיא מכינה גיליון בכל שבוע לפ”ש. וחילקה לנו אותו. היו בדף שאלות ואני הייתי הראשון שהגשתי לה את התשובות.
נחמה חייכה ואמרה:” איזה ילד חרוץ! הראשון שסיים! ישר כוח!”
חשבתי בליבי שהיא טועה ואני מתקשה להכין שיעורי בית ולעתים אני צריך עזרה ולעיתים מתייאש מלנסות. אמרתי לה: “זה לא בדיוק כך”. אך היא אמרה שהיא רואה כבר עכשיו שאני לא צודק! ויש לה הוכחה שהייתי חרוץ כעת! היא אמרה שכל אדם חייב להאמין בעצמו ובכוחות שה’ נתן לו ולהתאמץ ללמוד ולהנות מהלמידה במיוחד מלימוד התורה המתוקה. היא הסבירה לכולם: ש”אין הביישן למד” וביקשה מאיתנו לשאול אותה הרבה שאלות ולחשוב אלו שאלות עולות מהקריאה של הפררשה.
המורה נחמה האמינה בי! ונהנתה לשמוע את השאלות ששאלתי! היא לא חשבה שהן שטותיות או טיפשיות. היא אמרה שהשאלות שלי חכמות! וככה היא עזרה לי להשתלט על היצר הרע, להאמין בעצמי ובקב”ה ולהמשיך בדרך הטובה שהתחלתי!
אני שמח להימנות על תלמידיה של המורה נחמה ליבוביץ. היום כשאני מבוגר אני מורה לתורה בעצמי ונהנה יחד עם התלמידים שלי ממתיקות התורה ובדרך אני מקפיד לחזק את האמונה שלהם בעצמם ובקב”ה!
