המורה דורה מוזרה

המורה דורה מוזרה

 

 

מה אני רואה? אני רואה צבע ירוק מוזר בתוך החדר של המורה דורה!
היא לא מורה לניסויים, וזה ממש מוזר. אמרתי לאור: “מה זה? לא ראיתי את זה קודם.” והוא אמר לי: “ממש מוזר, אבל קודם כל נשאל את המורה דורה מה זה.”
הלכנו למורה דורה ושאלנו מה זה. היא צעקה עלינו: “אתם לא צריכים לדעת!!!”

אחרי בית הספר הלכתי הביתה עם אור ואמרתי לו: “אנחנו צריכים לחקור.”
הוא אמר לי: “כן, חייבים לחקור.”
לקחתי גם קצת מהצבע הירוק הזה, וכאשר נגעתי בו הוא נדבק אליי בגועל והתחיל לזחול לי על היד! הדבר הזה חי!!!

למחרת הגענו מוקדם לבית הספר ונכנסנו לחדר של המורה דורה. ראינו חדר שלא ראינו קודם. בחדר הזה היו מבחנות.
זה היה ממש מוזר, כי המורה דורה לא מורה לניסויים. הכול התחיל להיראות ממש מוזר.

בשיעור הראשון שלנו, שהיה מדעים, המורה דורה נכנסה לכיתה ואמרה שהיא תחליף את המורה הרגיל שלנו כי הוא חולה. בשיעור היה ממש כיף. למדנו מדעים בצורה מהנה. תמיד בכל השיעורים היה משעמם, והנה עכשיו ממש כיף.

אחרי השיעור הגיעה ההפסקה. התגנבתי עם אור לחדר של המורה דורה וראינו שורה של ילדים עומדים בחדר – ממש תור ארוך של ילדים.
נעמדנו בתור ושאלנו את אחד הילדים מה קורה פה. הוא אמר לנו שהמורה מחלקת משחק גמיש קטן…

בשבוע שלאחר מכן כל הילדים שעמדו שם בתור היו חולים, וכמעט מחצית מבית הספר לא הגיעו ללימודים. אמרנו למנהלת את כל מה שראינו, והיא אמרה שזה של המורה דורה ושלא מדברים על זה! היא הבטיחה לברר למה הרבה ילדים לא הגיעו לבית הספר.

בשיעור הרביעי המנהלת קראה לנו ואמרה שהסיבה שרוב הילדים לא הגיעו היא שאנחנו בעונת השפעת, ולכן כנראה כולם נדבקו.

זה היה מספיק בשבילי. רציתי לקבל את המשחק הגמיש הזה.
הלכתי למורה דורה וביקשתי ממנה משחק כזה. היא נתנה לי, ובשבוע שלאחר מכן נשארתי בבית כי הייתי חולה גם כן.

ביום בו חזרתי לבית הספר, הלכתי לחדר של המורה דורה לבד ועדיין ראיתי את הדבר הירוק המוזר הזה. פתאום שמעתי בום חזק וראיתי נצנצים על הרצפה, והמנהלת וההורים שלי עומדים בחוץ ואומרים לי: “מזל טוב ליום הולדת 12!”

הם הסבירו לי שכל זה נועד כדי שלא אהיה בחדר הסודי בבית הספר.
הכניסו אותי לחדר ושם היו עוגות וממתקים – ממש יום הולדת. הם גם אמרו לי שהמחלה הייתה סתם מקרה שקרה, והיא לא הייתה חלק מהתוכנית.

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »