המאבק בקורונה
הכל התחיל ביום שנראה כמו יום רגיל .אך לא היה זה יום רגיל… מגפה החלה להתפשט באוויר…
באותו יום, התעורר דוד מחלום מוזר. הוא לא ידע שהחלום הוא בעצם חזיון למה
שיקרה בעתיד הקרוב…
זה היה היום האחרון, לפני החופש הגדול . כשדוד הלך לבית הספר הוא ראה את כולם עוטים מסכות. דוד שאל את חבר שלו למה כולם עוטים מסכות? חברו שמוליק סיפר לו על המגפה שנקראת קורונה.
דוד נזכר בחלום שחלם…שמוליק השאיל לדוד מסכה והם נכנסו לכיתה.
התלמידים דיברו על המגפה עד שהמורה נכנסה לכיתה.
במהלך החופש התפשטה המגפה במהירות ודוד ניזכר בחלום שחלם…
בחלום הוא ראה שאנשים עוטים מסכות ונמנעים מלגעת אחד בשני.
בסוף החלום דוד ראה איך מכינים תרופה למגפה :מערבבים אזוב מצוי עם עלי
חובזה ומים חמים ושותים.
למחרת, אבא של דוד הרגיש לא טוב. דוד נסע עם בני משפחתו לבדיקות קורונה, דוד התגלה שלילי ואביו היה חיובי. כשחזרו הביתה, דוד ניזכר בתרופה ומיד יצא לגינה.
הוא קטף אזוב מצוי ועלי חובזה שם במים חמים ונתן לאבא שלו.אחרי כמה ימים אבא שלו הבריא. דוד הבין שהתרופה באמת עוזרת ובעזרת אביו
, יצר קשר עם משרד הבריאות ולאחר זמן מה, הפכה התרופה לתרופה הרשמית לחולי קורונה. דוד כונה “ילד פלא” ועורר סקרנות רבה. כשנשאל איך ידע לרקוח את התרופה השיב: חלמתי חלום ולא הוסיף.
בסוף החופש הגדול. דוד חזר לבית הספר שם חיכתה לו הפתעה. כל מורי ותלמידי בית הספר עמדו בכניסה ומחאו לו כפיים. ואפילו ראש הממשלה היה שם. דוד קיבל פרס גדול – מדליה מזהב טהור. על המדליה היה כתוב “דוד- גיבור קורונה”. דוד התרגש מאוד.
כשהגיע דוד הביתה ,חיכתה לו עוד הפתעה. כל הדודים והדודות וסבא וסבתא היו שם. הם שיבחו אותו והודו לו .באמצע אותו לילה התעורר דוד ושמע צעדים … הוא ראה מחלון חדרו שני אנשים רצים וביד אחד מהם מדלית הזהב שקיבל.
על גב החולצות שלהם הייתה כתובה המילה “קורונה”. על השידה ליד מיטתו מצא דוד פתק קטן ובו היה כתוב: “אם תמשיך להפיץ את התרופה, חייך בסכנה”. דוד העיר את הוריו והם התקשרו למשטרה. המשטרה לקחה טביעות אצבע ולאחר כמה ימים נתפסו הגנבים. מסתבר שהם היו חלק מכנופיית קורונה בין לאומית שמטרתה להשתלט על העולם.
כמובן שדוד קיבל את מדליית “גיבור קורונה” בחזרה והתרופה שלו עזרה למאות חולים . דוד זכה לתהילת עולם.
