הי, אני יואב. אני אחד מהשפים הכי טובים בארץ, יש לי מסעדה עם שני כוכבי “משלן”. בהתחלה היו לי שלושה אבל עם הזמן זה השתנה. אתם אולי תופתעו אבל מנת הדגל שלי היא לחם. אתם בטח אומרים לעצמכם “מסעדה עם 2 כוכבים בוחרת למנת הדגל שלה לחם הרי לחם הוא דבר פשוט ולא מתאים למעמד הזה” אז אל תזלזלו בלחם – חבר’ה בזכות הלחם הזה בכלל נהיתה לי מסעדה. כמובן שהוספתי ללחם כל מיני תוספות כמו צימוקים אגוזים וכדומה אבל הבסיס היה הלחם. המתכון הזה של הלחם עבר במשפחה שלנו מדור לדור אז בואו התקרבו (אבל לא יותר מידי כי יש קורונה) ואספר לכם את סיפורו של הלחם המשפחתי.
את המתכון עצמו המציאה סבתא רבתא רבתא רבתא שלי ז”ל. איך היא המציאה אותו אתם שואלים? את זה אני הולך לספר עכשיו. סבתא שלי (כך אקרא לה בקיצור) היתה מומחית בתבלינים. לא הרבה יודעים אבל סבתא שלי הייתה המקור להרבה מאוד תבלינים. בבית שלה היה לה חדר שלם רק של תבלינים.
יום אחד, היא יצאה ליער לקטוף כמה צמחי תבלין. בדרך כלל היא לא הולכת באותו שביל פעמיים כך היא מוצאת תבלינים שלא ידעה שתמצא אבל היום קיבלה בקשה לתבלין ספציפי אז הלכה בדרך מוכרת שבה ידעה שתמצא את אותו תבלין. לפתע, סבתא שלי ראתה שני שבילים אחד מלא צמחיה ושביל שני מלא בצמחים נבולים ולמרבה ההפתעה סבתי החליטה ללכת בדרך הקודרת.
שאלתי את הורי למה היא הלכה בשביל הזה והם ענו לי “גם אנחנו שאלנו את ההורים שלנו אותה שאלה וגם ההורים שלנו שאלו את אותה שאלה וההורים שלהם שאלו” וכך גם הוריהם” “אני חושב שהבנתי את הפואנטה תמשיכו” התפרצתי, ההורים שלי המשיכו “אז בקיצור סבתא רבתא רבתא רבתא שלך הלכה בשביל הזה כי היא תמיד אמרה שבאגדות תמיד מהשבילים היפים באים הדברים הטובים ומהקודרים הדברים הרעים. זה היה עניין של עיקרון מבחינתה לעשות ההפך”
האמת – מתאים לסבתא. אז בואו נמשיך, איפה הינו? אה נכון, אז סבתא הלכה בשביל הקודר היא הסתכלה סביבה וראתה רק אדמה חשופה וקצת צמחים נבולים. פתאום בצבוץ של צבע תפס את עינה היא הסבה את ראשה והתקרבה כדי להסתכל מקרוב.
למרות הניסיון שלה בתבלינים היא לא הכירה את הצמח אבל הרגישה שזהו צמח חשוב אז קטפה אותו בכל זאת, ואחרי שהסתובבה עוד קצת וכצפוי לא מצאה עוד שום תבלין חזרה לביתה.
בבית היא כתשה את הצמח כדי לנסות להכין ממנו תבלין ולבסוף כשסיימה היא הרגישה שזה תבלין מיוחד והחליטה להוסיף אותו ללחם שבדיוק סיים לתפוח.
היא הכינה חלות לשבת ופיזרה קצת מהתבלין מעל. בשבת כשבעלה בצע את החלה וטעם ממנה הוא אמר לאשתו “זה הלחם הכי טעים שטעמתי קצת מתוק קצת מלוח ומעט ניחוחות יער” כשסבתי טעמה היא הסכימה עם בעלה. במהרה התפשטה השמועה על הלחם המהולל של סבתי ועד מהרה קיבלה בקשה רשמית להכין את הלחם הזה למלך באותה תקופה, היא נהיתה מפורסמת בזכות לחמה והתפרנסה ממנו.
אט אט התחילה והזדקנה וכששכבה חולה על מיטתה הספיקה ללחוש לבנה את מקום התבלין המיוחד ואיך להשתמש בו להכנת החלות וכך המתכון התגלגל דורות רבים עד שהגיע אלי.
ובכן חברים, זה היה הסיפור על הלחם המשפחתי שלנו שהתחיל בשביל קודר ולא מוכר והוביל ללחם טעים ונהדר.
