שם הסיפור: הכנסת אורחים והשכר
מאת שחר שטאובר
פעם אחת היו 2 אברכים שרצו לטוס לבלגיה ורצו לעשות שם שבת.
הם תכננו לטוס ביום חמישי כדי להספיק להגיע לפני שבת לבלגיה.
מסיבות לא ברורות הטיסה שלהם התעכבה והם הבינו שהם לא יספיקו להגיע לבלגיה לפני שבת.
הגיע יום שישי והטיסה עדיין לא המריאה, הם היו עייפים ועוד 20 דקות כבר נכנסת שבת.
הם הבינו שהם צריכים לחפש איפה להתארח בשבת כי אין להם זמן להגיע עד לחבר שלהם.
הם החליטו פשוט להיכנס לבניין הראשון בשדרה הקרובה לשדה התעופה.
הם הגיעו לבניין הראשון, קומה ראשונה, דירה ראשונה ודפקו על הדלת.
פתחו להם את הדלת זוג צעיר. האברכים שאלו אותם: “אפשר להיות אצלכם בשבת?”
והאיש אמר להם: כן אפשר.
הם היו מופתעים מאוד, כי מי יסכים לארח שני אברכים רגע לפני כניסת שבת.
הם שאלו אותו: האם אתה בטוח?
והוא אמר להם: כן.
בתוך הבית השולחנות היו עמוסים במאכלים.
מעניין למה. חשב אברך הראשון.
הם התלבשו מהר ויצאו אל בית הכנסת.
בסוף התפילה האיש שמארח אותם שאל: מי אתם?
אנחנו אורחים שבאנו מטיסה שהתעכבה ואנחנו צריכים מקום להיות בו בשבת.
הם הגיעו הביתה בסיום התפילה, וכשהם אכלו את סעודת השבת, הבטן שלהם התמלאה במאכלים טעימים.
הזוג הצעיר הביטו זה בזה וחייכו. “אתה תגיד להם או אני אגיד להם?”, אמרה האישה.
אני אגיד להם, אמר האיש.
האיש התחיל לספר את הסיפור, לפני שבוע טסנו לאומן לקבר של אחד מגדולי ישראל וראינו שאין לנו עם מי להיות בשבת.
פתאום הגיעו כמה אוטובוסים ובתוכם ראינו כמה ילדים שבאים להתארגן לשבת.
שאלנו אותם, רוצים לעשות שבת ביחד?.
הם אמרו כן!.
הלכנו יחד איתם, והאישה סיפרה שהיא חיממה את כל האוכל ועשתה הכל.
בסוף השבת באו הילדים ואמרו לבעל: תראה כמה אשתך עוזרת לנו.
וכך הבנו שאנחנו צריכים שתהיה הכנסת אורחים בבית שלנו כדי שיהיה לנו ילד.
כשהגענו הביתה ביום שישי לפני שבת, ולא הספקנו להכין אוכל, כמה שכנים שלנו רצו לעזור לנו והביאו לנו מלא אוכל. וזה מה שאתם אוכלים עכשיו.
בסיום השבת האברכים נפרדו מהם, ואמרו תודה רבה.
ואחרי כמה חודשים, האישה הלכה ללדת את התינוק שלהם.
