הכל לטובה

שלום שמי נריה ואני לומד בבית הספר” אור חנן” (על שם חנן קלמנזון) בכיתה ו’ , ברצוני לספר לכם על מקרה שקרה לי . לפני כחודש היתה לנו תחרות כתיבת סיפורים בית ספרית ולאחר מכן ארצית. למי שלא יודע כל תלמיד/ה כותב/ה סיפור בסגנון חופשי. לאחר מכן שולחים למורה ולפי תוכן הסיפור הוא עולה לשלבים של התחרות. 

אז לא תאמינו אבל כן כן אני עליתי לשלב הבית ספרי ואפילו לארצית!! ולפני כחודש בערך היתה התחרות הארצית . כל מתמודד בתורו קרא את סיפורו. 

איך שאני התחלתי לקרוא את סיפורי , פתאום שמענו בום נורא ומפחיד,  לרגע לא הבנתי מה קרה אך כעבור שניות ספורות מצאתי את עצמי מחוץ על הקרקע והתעלפתי . כשהתעוררתי הופתעתי לגלות שאני שוכב בבית החולים עם המון מבטים מודאגים סביבי. לאחר שהתאוששתי מההלם סיפרו לי שכאשר קראתי את סיפורי, לפתע נפל עליי עמוד תאורה גדול ושנינו נפלנו על הקרקע יחד. כעבור כמה רגעים הובילו אותי לבית החולים וכעבור חצי שעה התעוררתי.  

בסוף היום עברתי כמה בדיקות וברוך ה’ חזרתי הביתה עוד באותו יום. 

בבית חיכתה לי הפתעה: כל החברים, משפחה ואפילו השופטים של התחרות הגיעו לביתי. 

לאחר מכן סיפרתי את סיפורי עד הסוף( הפעם בלי לחבק ולנשק את הרצפה😃) לבסוף ניצחתי בתחרות מקום ראשון.  אני בטוח שניצחתי מפני שבזמן שהותי בבית החולים עדיין האמנתי בה’ וידעתי שהכל לטובה!

מקווה שלמדתם מסיפורי אוהב אתכם וניפגש בשנה הבאה נריה❤️❤️

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »