הי אני מאיה אני בת 12 וקצת ואני גרה בצפון תל אביב.
היום אני רוצה לספר לכם קצת על החיים שלי, הכל התחיל לפני כמה שנים כשאני אני הייתי בת תשע,
להורים שלי אין כל כך סבלנות אלי ולא באמת איכפת להם מהחיים שלי הם שלחו אותי לבית ספר בקצה השני של העיר וכל בוקר הייתי צריכה לקום ב-5:30 לפנות בוקר ולצאת לבד לנסיעה שעה לכל כיוון! (אם אין פקקים…)
ואם הייתי מאחרת בעשר דקות אפילו אם זה היה בגלל הפקקים ההורים שלי היו צועקים עלי ולא היו לי חברות בכלל. יום אחד אני ישבתי לי בחדר וקראתי ספר עד שפתאום שמעתי רעש חזק מחוץ ממש ממש נבהלתי ירדתי למטה וחיפשתי את ההורים שלי בכל מקום ולא מצאתי אותם בשום מקום! יצאתי לבניין והכל היה חשוך חשבתי שבטח סתם הייתה הפסקת חשמל יצאתי החוצה לחצר שלנו ונחשו מה גם שם היה חשוך!! חיפשתי פנס כדי שאני אוכל לצאת החוצה מצאתי אחד בחדר של ההורים שלי ועכשיו כשאני חושבת על זה זהמאוד מוזר שבתוך הדירה שלנו היה אור שעבד מעולה. יצאתי החוצה ובדקתי אם הפנס עובד ולמזלי הוא עבד מצוין אבל גם אם הוא עבד בקושי ראיתי מה יש בחוץ! טוב לפחות ראיתי משהו כמו 2 מטר קדימה… לאט לאט התחלתי להתקדם לגינה הרחוב הסמוך לרחוב שבו אני גרה, אבל זה לפחות מה שחשבתי עד שפתאום הפנס נכבה!!! ממש ממש נלחצתי ניסיתי להתקדם לבד עם הידיים בצדדים כדי שאם אני מרגישה קיר אני אוכל להתקדם איתו וזה באמת מה שקרה התחלתי להרגיש והתקדמתי איתו לא היה לי מושג לאן אני הולכת אבל בכל מקרה זה מה שעשיתי התקדמתי עוד ועוד והרעשים ששמעתי מקודם חזרו ונהיו יותר ויתר חזקים מתישהו גם הצלחתי לשמוע קול של בכי מתפרץ והחלטתי שאני רוצה להתקרב לאן שהקולות מובילים אותי. התקרבתי וראיתי אישה יושבת על הרצפה ובוכה התקרבתי וגיליתי שהאישה הזאת מאוד מוכרת לי ונחשו מי זאת הייתה אמא שלי! באתי אליה ושאלתי אותה מה קרה והיא הסבירה לי הכל ואמרה לי שהרעשים האלה היו יריות! אלו היו פורצים שירו על אבא שלי אמא שלי אמרה שעכשיו שוטרים מחפשים אותם כבר שעה ועדין מחפשים אותם!
ואז פתאום שמעתי זיקוקים ו… התעוררתי! הכל היה חלום…
הסוף!!
