היה לנעמי כלב .היא שיחקה איתו כל הזמן ונהנתה איתו מאוד. היא גם הזמינה חברות והם התפעלו מהכלב. הם שאלו אותה:” אפשר ללטף את הכלב שלך”? היא ענתה:” כן בשמחה !תלטפו אותו כמה שרק תרצו”. חברותיה שמחו והם שיחקו ביחד. פעם אחת נעמי הלכה לישון במיטה שלה, עם הכלב, היא נרדמה, הכלב ירד מהמיטה של נעמי והוא הלך עד שהגיע לדלת הכניסה של הבית. הוא קפץ עד שהוא הגיע לידית של הדלת. הוא פתח את הדלת הכניסה והתחיל ללכת בשכונות. הגיע הבוקר, נעמי התעוררה ולפתע היא לא ראתה את הכלב שלה. היא מיד נגשה לאמא שלה ואמרה: “הכלב שלי נעלם” אמא ונעמי חיפשו בכל הבית ולא מצאו את הכלב. נעמי נבהלה ויצאה לחפשו בחצר, היא חיפשה וחיפשה אך לא מצאה אותו. היא נכנסה לבית שלה ואמרה לאמא אני לא מוצאת את הכלב. אמא הרגיעה אותה ואמרה לה:”אל תדאגי, הכל יסתדר בקרוב”. נעמי לקחה תיק, מים וכריך ויצאה . לפתע, שמעה קול יללה.. היא הסתובבה ופתאום ראתה את הכלב שלה. היא הייתה מאושרת. היא חבקה את הכלב שלה והתכוונה לחזור בחזרה לבית אבל היא לא ידעה את הדרך. היא שאלה איש זקן מאוד:” איפה זה קריית מנחם” ? הוא הסביר לה והיא הקשיבה להוראות שהוא נתן לה. היא הלכה עד שהגיעה לביתה. אמא שאלה בדאגה: “איפה היית” ? נעמי ענתה: “רציתי לחפש את הכלב שלי”. אמא אמרה:” דאגתי מאוד, זאת פעם אחרונה שאת הולכת בלי ליידע אותי מראש, כל כך דאגתי אהובה”. נעמי השיבה:” סליחה, גם את אמא אהובה שלי”. הגיע הבוקר נעמי יצאה עם הכלב שלה החוצה והיא ראתה מולה 5 כלבים קטנים ומתוקים. היא חשבה אולי אני אאמץ אותם או שאני אתלה שלטים , ואני אמצא את הבעלים של חמשת הכלבים האלה . היא תלתה מלא שלטים בשכונה שלה ולמזלה הרב היא מצאה את בעל הכלבים אבל נישאר לה כלב אחד שהוא לא של הבעלים של ארבעת הכלבים. טוב היא אמרה לעצמה אולי מישהו יתקשר אבל אף אחד לא התקשר. היא שאלה את אמא שלה אם היא מסכימה לאמץ אותו אבל אמא לא הסכימה מפני שלא היה בבית מקום. נעמי הייתה עצובה, היא נפרדה מהכלב ואמרה לו:” בי בי כלב חמוד ויפה” . נעמי התגעגעה אליו. בזמן הלימודים נעמי רצתה לומר למורה שלה את מה שקרה, נעמי סיפרה למורה ולתלמידות איך שהכלב שלה ברח, ושהיא חיפשה אותו ואיש זקן עזר לה , איך שהיא מצאה עוד חמש כלבים ואמא לא הסכימה להשאיר אותו, ושהיה לה קשה בלי הכלב. המורה שלה נהנתה מהסיפור ואמרה בהתרגשות:” וואו איזה סיפור מענין”.
