הכלב הנמר והקוף
היו היה פעם איש עשיר שיצא לטיול בספארי באפריקה עם הכלב שלו. הם טיילו בין העצים ונהנו מאוד מהצמחים היפים. באחד הימים בזמן שטיילו הכלב הקטן הלך לאיבוד ביער. הכלב חיפש את האיש העשיר אך לא מצא אותו, הוא חיפש והסתובב בין העצים ולפתע פתאום רואה הכלב שנמר עומד מולו ומתכוון לטרוף אותו. חשב הכלב במהירות מה אפשר לעשות? בעוד כמה רגעים הנמר יטרוף אותי! לפתע הוא שם לב שסביבו מפוזרות עצמות על האדמה, הכלב החליט להתיישב לידן ולהפנות את הגב לכיוון הנמר, ברגע שהנמר התקרב אליו. הכלב תפס את אחת העצמות שעל האדמה, ליקק אותה ואמר לעצמו ” זו הייתה ארוחה מצוינת! זה היה נמר ממש טעים, מעניין אם יש עוד כאלה נמרים טעימים באזור… “. הנמר שמע את הכלב ונעצר במקומו בבהלה. הוא הביט על הכלב במבט מלא אימה והתחיל לברוח משם לאט לאט תוך כדי שהוא אומר לעצמו “זה היה קרוב… הכלב הזה כמעט אכל אותי..” וכשהתרחק מעט ברח ונס על נפשו.
על העץ ממעל ישב לו קוף נחמד שראה את כל מה שהתרחש והחליט שזו הזדמנות טובה להתחבר עם הכלב החכם הזה, אולי הם יוכלו להיות חברים טובים. הקוף ירד מהעץ והתחיל לדבר עם הכלב, הוא סיפר לו שראה את כל מה שקרה מהעץ ושהוא כלב ממש חכם. הכלב אמר תודה לקוף וביקש ממנו לעזור לו למצוא את הבעלים שלו האיש העשיר. הכלב סיפר שלא מזמן עבר פה אדם מיוחד שחיפש משהו וכנראה זה האדון שלו. הכלב והקוף הסתובבו ביער עד החשיכה ופתאום שמעו מישהו קורא בשמו של הכלב. הכלב שמח כי זה היה האדון שלו, הוא נפרד מהקוף והבטיח לו שימשיכו להיות בקשר וחזר לאדון שלו.
.ליאם לוי
כיתה ה
ישורון פרדס חנה
