היו הייתה משפחה עם אמא, אבא, כלבה ושמה קיתי ואחיות תאומות שלאחת קראו נויה ולשנייה
איילה.
יום אחד נויה ואיילה הלכו לטייל עם הכלבה קיתי, בדרך נויה ואיילה רצו לקנות גלידה, הן החליטו לקשור את הכלבה לעץ, בזמן שהן בחנות יקנו גלידה. הן נכנסו לחנות וקיתי נשארה לבד בחוץ, קיתי פחדה ורצתה את נויה ואיילה, היא ניסתה לקרוע את הרצועה בשביל לחפש את נויה ואיילה, קיתי הצליחה לקרוע את הרצועה וברחה.
נויה ואיילה יצאו מהחנות עם הגלידה ולא ראו את קיתי, הן פחדו ונלחצו שקיתי נעלמה, הן הלכו הביתה, וסיפרו לאמא ואבא שלהם שקיתי נעלמה ומה נעשה עכשו.
אמא הדפיסה שלטים עליהם כתבה: “תעזרו לנו למצוא את הכלבה העונה לשם קיתי צירפה לשלט תמונה של הכלבה וציינה מס’ פלאפון 0541212121 לחזרה אם מוצאים את הכלבה.
הם תלו את השלטים בכל מקום אפשרי, הם מאוד אהבו את הכלבה ופחדו שלא ימצאו אותה, הבנות נויה ואיילה הסתובבו ברחובות ולא הלכו יום אחד לבית הספר ושאלו אנשים אם ראו את הכלבה, ביום שישי שהיו כבר מותשות מלחפש את הכלבה ולאחר שדיברו עם אמא ואבא כמה הם אוהבות את הכלבה ושהם לא מאמינות שיש סיכוי שלא ימצאו אותה, התקשר לאמא בחור:
יהונתן: שלום אני יונתן מצאתי את הכלבה שלכם.
אמא: יא אני לא מאינה הכלבה ניצלה.
יהונתן: אני נמצא פה במקום שמצאתי אותה.
אמא: תוכל להגיד לנו את הכתובת שנבוא לקחת אותה?
יהונתן: רחוב השיטה 4 נהריה, בפארק ליד הטיילת.
אמא: אני באה עכשו, עם הילדות שלי.
נויה ואיילה נסעו עם אמא לפארק, כשהגיעו לא מצאו את יהונתן, אמא התקשרה ליהונתן והוא אמר לה שקיתי ברחה לו, אמא אמרה לנויה ואיילה בואו נתפצל לא יכול להיות שהיה התרחקה ונקווה שנמצא אותה, איילה שמעה רחש מבין השיחים היא התקרבה לשיח וראה שם את קיתי, קיתי קפצה על איילה וליקקה אותה, איילה צעקה נויה, אמא, מצאתי את קיתי, אמא ונויה רצו לאיילה, לקחו את הכלבה הבייתה קילחו אותה נתנו לה לאכול וישבו ושיחקו איתה ומאז ועד היום קיתי לא הלכה יותר לאיבוד.
