שלום קוראים לי ג’רום ואני עולה מצרפת. אני אוהב וגם טוב בכדורגל. אנחנו עוד כמה דקות עולים למטוס לארץ ישראל ואני ממש מצפה כבר להגיע לכיתה החדשה שלי.
כעבור שבוע וקצת-
סוף סוף הגעתי לבית הספר שלי. טוב, קוראים לי. עכשיו נכנסתי לכיתה והמורה ביקשה ממני להציג את עצמי לכיתה.
“שלום קוראים לי ג’רום. אני אוהב לשחק כדורגל ואני עולה מצרפת” אמרתי.
“כל הכבוד, אתה יכול לשבת ליד ראם” אמרה לי המורה.
התישבתי ליד ילד עם בלורית בלונדינית. ראם הסתכל עליי בעיניו הכחולות ושאל אותי: “אתה רצה שאני אראה לך את החצר בהפסקה?”
“כן” עניתי בשקט.
לאחר השיעור יצאנו להפסקה. בהפסקה ראם הראה לי ילד עם עיניים ירוקת ושיער צהוב והוא אמר לי שקוראים לו יניב.
יניב הסתכל עליי במבט משונה, ואז ראם אמר לי שזה מלך הכיתה.
“טוב, אתה רוצה לשחק בכדורגל עם יניב ואיתי?” ראם שאל. עניתי: “בטח!!
“טוב, אז תכיר זה אלעד וזה אלעזר, הם יהיו איתנו בקבוצה. סבבה, יניב?”
“כן” ענה יניב בלעג. “יאללה בואו נתחיל”
בסוף ההפסקה ישר מסרו לי כדור ליד השער ואני בעטתי אותו לשער והוא הסתובב לשער ונכנס לשער, וראם צעק: “אתה תותח ברמות!” ואלעד צעק לי: “אתה ממש טוב בכדורגל!!”
אלעזר צעק: “מאיפה למדת את זה??”
בשיעור חנ”ג המורה נתן לנו משימה של קפיצה לרוחק. אני קפצתי 3:30 ויניב קפץ 3:40. אמרתי ליניב שהוא ממש טוב בקפיצה לרוחק, ויניב אמר לי: “גם אתה די טוב בזה”.
בסוף הלימודים יניב שאל אותי: “איך אתה טוב כל כך בכדורגל?”
“כי אח שלי בקבוצת כדורגל של מכבי –תל אביב. הוא מלמד אתי לפעמים תרגילים שלו” עניתי. יניב שאל אותי אם אני רוצה להיות חבר שלו. עניתי “כן”, ומאז אני ויניב חברים.
