נעם היה ילד עם שיער שחור ועיניים בצבע של דבש, הוא היה ילד שובב מאוד.
ביום שלישי בקיץ האחרון נעם ירד לגינה ושיחק בכדור הכחול שלו.
נעם רץ והקפיץ את הכדור גבוה והכדור ניתקע על העץ.
חשב נעם אני לא יכול לעלות ולהוציא את הכדור שנתקע כל כך גבוה.
אז אמר לעצמו: “זה היה כדור גרוע אני כבר לא צריך אותו” והכדור הכחול נשאר על העץ המון
זמן.
פעם אחת, הגיע לגינה ילד חמוד שקראו לו דן.
דן רצה לקחת את הכדור הכחול שנתקע לנעם על העץ, אך הוא לא ידע איך להוריד את הכדור.
הוא חשב וחשב וחשב וחשב וחשב וחשב.
לפתע עלה לו רעיון, שהוא ייקח סלם ארוך מהבית שלהם וישים את הסלם על העץ וכך יוריד את
הכדור הכחול. דן הביא את הסולם הארוך עלה על הסולם, ולקח את הכדור הכחול.
דן שמח ונישק את הכדור פתאום חשב שצריך לעשות עם הכדור מצוות השבת אבדה.
מיד הכין שלטים בהם כתב שמצא כדור, למי שאבד כדור יכול לקבל אותו לפי סמנים.
הוא תלה את השלטים בכל הרחובות.
נעם ראה את השלט הזה ונזכר שנתקע לו כדור. הוא הלך לדן ונתן לו סימנים שצבע הכדור כחול .
דן החזיר בשמחה את הכדור לנעם, אבל נעם אמר לו: “קח את הכדור שלי ותשחק בו אני כבר לא
צריך אותו”. דן שיחק בכדור הכחול נהנה ושמח עד עצם היום הזה.
