היו היה לפני שנים רבות ילד ששמו עמית, עמית היה בכיתה א1. אבא שלו טס לארצות הברית לתקופה ארוכה ועמית התגעגע אליו כל כך. אבא שלו קנה לו מתנה מופלאה- כדור גדול ומיוחד בצבעים שחור ולבן, הכדור היה סופר הקפצות ועמית התלהב ממנו מאוד. עמית לקח את הכדור שלו לבית הספר כדי להראות לחברים את הכדור המגניב שאביו קנה לו. כל הילדים התלהבו מהכדור ורצו לשחק עם עמית.
בהפסקה עמית לקח את הכדור והלך לשחק כדורגל עם כל החברים בכיתה הילדים שיחקו ונהנו ואז הגיע ילד מכיתה ו3 וביקש להקפיץ את הכדור עמית נתן לו אך הוא בעט גבוהה והכדור נעלם. עמית בכה ועלה לכיתה. בכיתה המורה שלו שושנה שאלה אותו מה קרה עמית? למה אתה בוכה? עמית סיפר למורה שאבד לו הכדור האהוב. המתנה המיוחדת שאבא שלו קנה לו.
כל הכיתה של עמית יצאו למגרש וחיפשו את הכדור אך לא מצאו דבר. עמית היה עצוב מאוד והמורה שלו הציעה לו שיכין שלט של השבת אבדה שיכתוב את הפרטים שלו ושמי שימצא את הכדור יצור איתו קשר. עמית חשב לעצמו שזה רעיון מצוין, והוא רשם בפתק “כל היודע על כדור שחור ולבן בבקשה שייגש לכיתה א1 לעמית ” עמית תלה את השלט בכניסה לבית הספר וקיווה בכל ליבו שמישהו עוד ימצא את הכדור שלו ויחזיר לו אותו.
עבר שבע ואף אחד לא מצא, עמית לא התייאש וחשב בליבו שעוד ימצא את הכדור. בתפילות הוא ביקש למצוא את הכדור.
ילדים מכיתה ג1 מצאו את הכדור ושיחקו איתו בהפסקה ושחזרו לכיתה הם ראו שלט שבו כתוב שאבד לילד מכיתה א1 כדור מופלא. הילדים החליטו שהם מחזירים את הכדור.
בשיעור תורה נשמעו דפיקות בדלת, היו שם שלושה ילדים מכיתה ג1 המורה שושנה שאלה אותם מה הם צריכים והם ענו שמחפשים ילד ששמו עמית.
עמית מיד קם מהכיסא והילדים צעקו שמצאו את הכדור שלו. עמית וכל הילדים שמחו מאוד ומחאו כפיים לילדים החמודים שהחזירו את הכדור.
עמית ביקש לספר את הסיפור שלו לכל בית הספר ולהודות לילדים שהחזירו לו את הכדור. עמית הכין מצגת שבה לימד והסביר לכל הילדים על מצוות השבת אבידה. אחר כך עמית חילק לכולם מחזיקי מפתחות שרשום עליהם “השבת אבדה מצווה חשובה” כל הילדים בבית הספר שמחו .
בשיעור ספורט, המורה ירדן ביקשה את הכדור של עמית, עמית נתן למורה את הכדור הבנים שיחקו כדורגל והבנות עשו התעמלות קרקע, גשר, עמידת ידיים ועוד….
בסוף היום ניגש החבר של עמית אריאל ושאל אותו איך זה לדבר מול כל כך הרבה תלמידים? איך זה להיות כמו מורה? עמית סיפר לו שהיה קצת מפחיד ומלחיץ בהתחלה אבל אחר כך היה ממש בסדר.
עמית שאל אותו איך הייתה ההרצאה שלי ?ואריאל אמר שההרצאה הייתה טובה ומעניינת.
עמית הגיע הביתה ושיתף את אמא על ההתרגשות לדבר מול כל כך הרבה ילדים ואיך כולם התלהבו מההרצאה. אמא אמרה כל הכבוד ילד שלי אתה מקסים ולימדת את הילדים מצווה חשובה מאוד. ומאז ועד היום גם אם זה קורה לילדים אחרים יש להם תקווה שהם ימצאו את האבידה בזכות ההרצאה של עמית. הכינו לוח גדול בבית הספר ששם כל ילד יכול לצרף את הפתק שלו אם משהו אבד או אם מצאו משהו וכך כולם שמחים ומאושרים.
