לדני היה כדור בצבע אדום חדש. הוא קיבל אותו ביום ההולדת שלו, והוא היה כל כך שמח!
בכל יום בהפסקה צחק ושיחק עם הכדור, הקפיץ, בעט, כִּדְרֵר ושיחק עם חבריו.
יום אחד בזמן ההפסקה פנו בבקשה אל דני:
״אפשר לשחק איתך בכדור?״
דני הרגיש בלב פחד קטן. הוא חושב: “מה אם אני תהרוס לי את הכדור?”
אז הוא אמר בקול קצר: ״לא״.
על פניה ירדה אכזבה, והיא הלכה לשבת על הספסל לבדה.
ראה אותה, אבל הדני ממשיך לשחק. פתאום הכדור ברח לו והתגלגל רחוק.
כשדני רץ להביא את הכדור, הוא נפל אוקיבל מכה בברך. דני הרגיש כאב וגם עצב.
הוא רוצה לבכות, ופתאום היא קמה מהספסל ורצה אליו.
״אתה בסדר?״ היא שאלה בדאגה. דני הנהן לה. היא עזרה לו לקום והביאה לו טישו מהתיק שלה כדי לנקות את הדמעות של דני.
באותו רגע דני הרגיש משהו בלב. הוא הרגיש קצת בושה, כי לא הסכים לשחק איתה בכדור שלו.
הוא חש רצון לחזור אליה ולהגיד לה “סליחה” על כך שלא נתן לשחק בכדור שלו, היא חייכה בשקט.
היא אמרה: ״זה בסדר, אנשים מפחדים שיקרו לנו דברים״.
הם הלכו יחד לחפש את הכדור, וראו צבע אדום. הם ידעו שזה הכדור והלכו מיד להביא אותו.
כשמוצאים אותו, הם הלכו לשחק יחד עם הכדור שלנו מאוד.
בסוף היום דני לאמא על המקרה שקרה לו ועל ההרגשה שהייתה לו.
מוסר השכל:
״כשמשתפים ומתחשבים ברגשות של אחרים, מרגישים טוב גם בלב״.
