דני המתוק, תלמיד כיתה ג’ בבית ספר בירושלים. באחד הימים הוא הגיע לבית הספר וראה את הכיתה יפה ונקיה. הוא הבין שהמנקה ניקה אותה אתמול. היה שיעור שפה, חשבון, הנדסה וחינוך גופני בסוף היום. דני נהנה מהשיעורים ובעיקר מההפסקות.
בשיעור חינוך גופני יצאו כל הילדים לאולם הספורט וכמובן הביאו תיקים. הם שיחקו כדורגל ונהנו. דני הפגיע שני גולים ולכן קבוצתו ניצחה 4/2
כשהרב שיחרר את הילדים מבית הספר. פתאום נזכר דני ששכח את הסוודר שלו בכיתה. הוא עלה במדרגות והגיע לכיתה, לקח את הסוודר ורצה לרוץ לשער. לפתע הסתכל אחורנית וראה שאף ילד לא הרים את כסאו. חשב לעצמו דני: “מסכן המנקה. הוא יצטרך להרים את כל הכיסאות שלנו” דני התלבט והתלבט, מצד אחד- רצה לרוץ לשער. מצד שני, ריחם על המנקה שיצטרך להרים כל כך הרבה כיסאות. לבסוף היצר הטוב התגבר, והוא החל בזריזות להרים את הכיסאות. באמצע עבר המנהל במסדרון וראה את דני מרים את הכיסאות. שמח המנהל שיש תלמיד כזה טוב ומתחשב באחרים.
למחרת נכנס המנהל לכיתה עם רחפן מתנה, הגיש לדני וסיפר לילדים על המעשה אשר עשה דני אתמול. כל הילדים מחאו לו כפיים. דני שמח ברחפן, אבל שמח עוד יותר במצווה שעשה.
