פעם אחת היה צבי שרצה לעשות תחרות והוא שאל את כל הצבאים האם הם רוצים לעשות איתו תחרות כדי לבדוק מי הצבי הכי מהיר ביער.
הצבאים שאלו אותו: “למה חשוב לך לדעת מי הצבי הכי מהיר ביער?”
הצבי ענה: “כי הצבי הכי מהיר, הוא גם הצבי הטוב ביותר ויכול להפוך למלך הצבאים.”
כל הצבאים הסכימו לתחרות.
איש הגיע רכוב על צבי והזניק את הצבאים בקריאת “שלוש, ארבע ו…” וכל הצבאים יצאו לדרך.
המסלול של הצבאים היה ארוך מאוד, הוא עבר דרך נחלים, שהצבאים היו צריכים לקפוץ מעליהם. המסלול עבר גם דרך ים גדול במיוחד והצבאים נאלצו לשחות בו עד שהגיעו לחוף.
אחד מהצבאים הצליח להגיע בסופו של דבר ליער ואף אחד מהצבאים לא ידע על זה, אז הם המשיכו לרוץ במסלול.
הצבי שהציע לצאת לתחרות הגיע במקום השני ליער, ראה את הצבי הראשון שהגיע והם ניהלו שיחה.
הצבי במקום השני אמר: “אתה רימית! הלכת ישר ליער מבלי לעשות את המסלול ואני עשיתי את כל המסלול.”
הצבי במקום הראשון ענה: “אני לא רימיתי, אני רצתי את כל המסלול!”
כל הצבאים הגיעו והתערבו בשיחה, חלק אמרו שהצבי הראשון צודק וחלק אמרו שהצבי השני צודק.
האיש שהזניק את התחרות אמר: “אני ראיתי מי הגיע ראשון ומי הגיע שני, אני מחליט שהצבי שהגיע במקום הראשון באמת רימה ולכן המנצח הוא הצבי שהגיע במקום השני!”
וככה הכתירו את הצבי הכי מהיר בתחרות הצבאים ואמרו שהצבי השני הוא במקום הראשון הוא נצח בתחרות הצבאים והביאו לו את הכתר והצבאים עשו סעודה לכבוד מלך הצבאים שרו ורקדו לכבודו.
הסוף
