היער הקסום
ליאל סלסקי
בבקר בהיר וזורח העירה אותי אימי משנתי ואמרה” היום נלך ליער הקסום”.
נבהלתי, כי פחדתי. פחדתי ללכת ליערות ובמיוחד פחדתי מהיער הקסום. אמרתי לאמא שאני חוששת. אמא אמרה שממש אין סיבה , אך זה לא הרגיע אותי. התארגנו מהר ויצאנו כל המשפחה ליער הקסום.
היי ,רגע, שכחתי להציג את עצמי. אז קוראים לי נועה. אומרים שאני חכמה. גם אומרים שאני חמודה, מצחיקה וחברותית. אני גרה בשכונת רמות בירושלים. אני אוהבת צבע ורוד וסגול. אנחנו חמישה ילדים בבית. אני הבכורה מכולם.
ונחזור לסיפור .היער הקסום הוא יער שיש בו גמדים חמודים קטנים, חיות מהאגדות, פיות, ציפורים, ופרחים צבעוניים שאם נושפים עליהם, אז הם מציירים בצבעים יפים באוויר.
הגענו ליער הקסום ונעצרנו לארוחה קטנה. פתחנו שולחן פיקניק, הוצאנו פרות וסנדוויצ’ים עם גבינה לבנה ושוקו טעים.
פתאום ממש מתוך היער הגיעה ונעמדה ממש מולנו חיה גדולה עם משהו חד וזורח על הראש. היא התחילה לצהול בחזקה.
ממש נבהלתי. חשבתי שזאת מפלצת שרוצה לגרש אותנו מהיער. התחלתי לצעוק ולבכות. אמא ניסתה לדבר איתי, אך אני לא שמעתי אותה. היא ניסתה לחבק אותי , להרגיע אותי, אך אני בטעות הרבצתי לה והיא התעצבנה. ואז גם אחי הקטן הצטרף למקהלה והתחיל לבכות.
השתחררתי מהידיים של אמא וברחתי. גם אחי הקטן ברח איתי. הסתתרנו מאחורי עץ גדול.
החיה הגדולה רדפה אחרינו ומצאה אותנו. אני ואחי טיפסנו על העץ, גבוה, התיישבנו על צמרת העץ וצעקנו על החיה שתניח לנו אך היא לא עזבה. היא המשיכה לצהול עלינו.
אמא לא ידעה מה לעשות. וגם היא התחילה למרר בבכי.
פתאום ממש מולנו באוויר הופיעה פייה. היא עפה בעזרת כנפיים גדולות. היא שאלה אותי :”מה קרה?” וסיפרתי לה את הכל מההתחלה.
היא חייכה ואמרה לנו שהיא תעשה קסם ואנחנו נפסיק לפחד. היא הוציאה שרביט קסמים ארוך וזוהר, עשתה איתו כמה תנועות באוויר וממש באותו רגע הרגשתי שאני לא מפחדת יותר.
התסכלתי למטה וראיתי פתאום שזאת בכלל לא מפלצת, אלא חד קרן מהאגדות. כמו בתמונות בספרים שלנו בבית. חד קרן התיישבה על האדמה ליד העץ ובקול אנושי אמרה לי שהיא מזמינה אותנו לעלות על הגב שלה והיא רוצה לעשות לנו סיבוב ביער.
באותו רגע הבנתי שכל הזמן הזה החיה לא רצתה לגרש אותנו, אלא היא רצתה לשחק איתנו.
ירדנו מהעץ והתיישבנו על החד קרן. היא עשתה לנו סיבוב ביער והראתה לנו את כל הפרחים והעצים היפים ביותר ביער. הכרנו את הגמדים ואת הציפורים, שיחקנו ודיברנו איתם וממש נהנינו.
חזרנו למקום של הפיקניק. אמא ישבה ברוגע ואכלה ביחד עם הפיה. הם דיברו וחייכו.
ירדנו מהחד קרן ,אכלנו איתה ביחד ונתנו לה לאכול מכל הפירות הטעימים שלנו ולשתות מהשוקו.
שאלתי את אמא האם אנחנו יכולים לקחת את החד קרן הביתה. אמא חייכה ואמרה שאין לנו בבית מקום לחיה כל כך גדולה.
אז ביקשתי מאמא שנבוא ליער הקסום כל שבוע כדי שנוכל לשחק עם החד קרן.
מאז כל שבוע אנחנו באים ליער ומשחקים איתה. היא עושה לנו טיולים על הגב שלה ואנחנו משחקים עם הגמדים והציפורים, אוכלים פרות ומציירים עם הפרחים ציורים בצבעים הכי יפים. אין מה לפחד ממנה היא לא רוצה לפגוע בנו.
