היער המכושף

היער המכושף

            מאת שילה רוזנס, כיתה ד’1, תתמ”ד שפיר , מרכז שפירא מחוז דרום

 

סיפורינו מתחיל לפני שנים רבות, אי שם בלב אפריקה הרחוקה.

 יום יום, או יותר נכון- לילה לילה, היו כל המכשפים מתקבצים יחד בלב היער המכושף, ושם היו זוממים את נקיטת הצעד הבאה בתוכנית שלהם.

 אך לילה אחד, בזמן ההתכנסות, נכנס ליער המכושף ילד קטן בגיל 11, ושמו לואי.

לואי היה ילד שובב מאד, והיה ידוע בסקרנותו הרבה.

ובכן, כמו שהזכרנו למעלה, הוא היה סקרן מאד, והתכונה הזו פיתתה אותו להיכנס ליער המכושף שכולם פוחדים להתקרב אליו אפילו.

כשלואי נכנס ליער, בהתחלה קצת בחשש ולאחר מכן יותר בביטחון, הוא חשב שזה סתם עוד יער רגיל כמו היערות שהוא מכיר, עצים, פרחים, קצת קוצים פה ושם..

אך לפתע הוא ראה בית קטן עם גג מעוקל מעט.

ואז עברה בליבו החלטה נחושה למדי- לדפוק על הדלת של הבית.

על שלט הבית היה כתוב: כאן גר מנהיג המכשפים מורדי ובנו דומור, ולואי חשב שבטח סתם תלו את שלט הבית כדי להפחיד עוברי דרך, ובעצם אין שם שום מכשפים.

לואי דפק על הדלת, ומשלא שמע שום תשובה, דפק שוב.

גם עכשיו הוא לא קיבל מענה מתוך הבית, אז החליט להיכנס אליו.

בתוך הבית הוא ראה כל מיני סוגים של שיקויים מבעבעים, ופסלים מוזרים.

הוא התחיל לחשוב שאולי זה באמת בית של מכשפים, אך דווקא די אהב את האווירה הזו.

 

           
       
     
 

 

 

 

ובינתיים, בלב היער, בהתכנסות היומית- שבה ישבו כל המכשפים וזממו את המשך תוכניתם, מנהיג המכשפים מורדי הודיע שהוא לא מרגיש ממש טוב, אז הוא יחזור הביתה, ושימשיכו בלעדיו.

אך אז פתאום החל לרדת גשם זלעפות, ומורדי שהיה בדרכו הביתה החליק במהירות, השמיע צעקה גדולה, ושניה לאחר מכן רצו אליו במהירות כל המכשפים- אפילו דומור בנו הקטן ירד גם הוא.

 אך כנראה הרוח היתה חזקה מהם, לבסוף המכשפים הגיעו למטה ומצאו את מורדי מת.

 לא היו בכל אפריקה עצובים מהם, אף אחד לא ידע מה לעשות. באותו רגע קם הזקן שבחבורה ואמר “הבה ונמנה את דומור בנו למנהיג”- ובאמת כך היה. מינו את דומור למנהיג והוא עבר לגור בבית המלוכה של המכשפים.

החיים המשיכו כהרגלם, והמכשפים המשיכו בהתכנסות היומית.

      

 

 

בינתיים, בבית של מורדי, ישב לואי ונהנה מהחוויה עד כדי כך שהחליט שברצונו להישאר שם לנצח.

והוא גר שם עד עצם היום הזה.

                                                                          סוף…

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »