לפני הרבה הרבה שנים בארץ רחוקה הייתה עיירה קטנה בשם “לי כתור”, על שם מישהו שנרצח.
היה בעיירה יער חשוך, אף אחד לא העז להיכנס לשם כי היו אומרים שיש שם חיות טרף מפחידות ומי שניכנס לשם לא יצא משם לעולם.
בעיירה הייתה משפחה קטנה עם 3 ילדים ו 2 הורים. לילד הגדול שלהם קראו שמואל והוא הלך לשוק לקנות חלה לשבת. ופתאום כולם ברחו מן המקום וצעקו הצילו הצילו. שאל שמואל את השכן שלו בבהלה, מה קורה פה?
ענה לו השכן : טוענים שיש יצור הנקי ומפחיד שמתקרב.
שמואל רץ לעבר היצור ופתאום נתקל בבחורה יפת טוהר,
אבל היה צריך לרוץ לעבר היצור. הוא לא רצה להיפרד מהאישה היפת תואר אבל הוא לא ידע לאן לרוץ? לעבר הבחורה או ליצור.
החליט שהוא רץ לעבר פני היצור, לא היה לו שום נשק, בהתחלה פחד ורעד אבל ידע
שהוא חזק ואולי הבחורה תאהב אותו אם הוא יתפוס את היצור.
הוא ראה את הצל של היצור, בהתחלה הוא קצת פחד, בא לבעוט בו בכוח רב, וראה שזה ארנב. התפלא שמואל ואמר: לפחות ניסיתי. אבל גם קצת היתבאס שזה לא היה חיה ענקית,
ובנוסף הבין שאם זה לא היא ארנב זה לא היה נגמר טוב.
