בס”ד
הים הסוער
פעם אחת צפיתי בסרט על ים שהיה סוער מאוד. כל מי שהגיע לים באותו היום וניסה לשחות בו, לא הצליח בגלל הגלים הסוערים שהיו בו.
היה נדמה שהים כאילו “כועס” על מישהו. הים סער מאוד ושלח גלים גדולים, זועפים ולא נעימים בכלל. לפתע, באמצע הסרט חלמתי בהקיץ ודמיינתי כאילו “נכנסתי” לתוך הסרט ממש ואני משחק את אחת מהדמויות המופיעות בו. תפקידי בסרט היה המציל האחראי על שלומם של המתרחצים.
התפלאתי בתור מציל לראות שהים כל כך סוער שהרי זה היה יום של קיץ והים לא היה אמור להיות כה סוער. כשעמדתי בסוכת המציל שלי, ראיתי פתאום ילד קטן שנכנס לתוך הים הסוער ללא השגחת מבוגר. מיד זינקתי לתוך הים באומץ ובגבורה כשאני רכוב על אופנוע הים שלי. כשהגעתי לים הסוער ירדתי מהאופנוע ושחיתי במהירות לעבר הילד הקטן כשאני מתפלל להגיע אליו בזמן ולהצליח להצילו.
בסופו של דבר, הצלחתי להגיע אליו ומשתי אותו מן המים כשהוא בקושי נושם בכוחות עצמו, הנחתי אותו על החול והתחלתי לבצע בו פעולות החייאה מהירות. כעבור כמה דקות מפחידות ומבהילות, החל הילד ברוך ה’ לנשום בכוחות עצמו ופקח את עיניו. מסביב התקהלו ועמדו הוריו המודאגים ובני משפחתו. כולם היו מרוגשים מאוד מהצלת בנם.
ברוך ה’ הילד הקטן לא היה צריך להגיע לטיפול רפואי בביה”ח כי תהליך הצלתו היה מהיר ויעיל מאוד.
לפתע, הסרט הסתיים, הים הפסיק לסעור ונרגע מאוד. מצאתי את עצמי יושב באולם הקולנוע ומרגיש כאילו יצאתי ממש מתוך הסרט. סרט זה גרם לי להבין עד כמה אני רוצה להיות שחקן אמיתי כשאגדל ולשחק בסרטים אמיתיים.
בינתיים אני רק מפליג במחוזות הדמיון ונהנה מכל רגע של הפלגה כזו מופלאה!
