דני עבר דירה ובגלל זה היה צריך לעבור בית ספר
לעזוב את כל החברים שלו והמורים שלו שהוא הכיר כמה שנים ולהתחיל במקום חדש.
דני הגיע לכיתה חדשה באמצע כיתה ג’
שהוא נכנס לכיתה המורה הכירה אותו לכל הילדים וסיפרה שהוא תלמיד חדש שמצטרף לכיתה ושהיא תשמח שכולם יקבלו אותו בשמחה.
בהתחלה כל הילדים שאלו אותו המון שאלות:
איפה הוא היה גר, באיזה בית ספר למד ואיך קוראים לחברים שלו מהבית ספר הקודם. ועוד הרבה שאלות.
אבל דני התבייש מאוד וענה על השאלות אבל לא ידע איך להתחיל לשחק עם כולם ועמד הרבה בצד וחיכה שיקראו לו.
פתאום באחת ההפסקות תלמיד מהכיתה התחיל לצחוק על דני על האוכל שהביא לארוחת בוקר ועוד ילדים הצטרפו וצחקו עליו ביחד.
ומאז המשיכו להתגרות בו ולצחק עליו על עוד דברים בלי סיבה ולא שיתפו אותו במשחקים, נתנו לו לשבת לבד בהפסקות ולא נפגשו איתו או הזמינו אותו אחרי הלימודים למפגשיים חברתיים.
עשו עליו חרם.
יום אחד בהפסקה דני ניסה לשאול אם אפשר להצטרף למשחק הכדורגל אבל אף ילד לא התייחס אליו ולא נתן לו להשתתף. דני נפגע מאוד ובלי לשים לב התחיל לבכות.
המורה ראתה את דני ומיד ניגשה אליו לבדוק מה קרה לו. שדני סיפר לה את כל מה שקרה מהימים הראשונים שהגיע לכיתה היא מאוד כעסה והייתה עצובה שדני היה צריך לעבור את הדרך הזאת ושהוא עם הרגשה לא טובה.
המורה החליטה לעשות שיעור מיוחד בכיתה על חברות. היא הוציאה את כל התלמידים ללמידת חוץ בפארק ושם שיחקה איתם משחקי חברה כדי לראות שכולם משחקים ומשתפים אחד את השני וגם לנסות לגרום לכולם להכיר יותר את דני.
דני בהתחלה חשש שגם ליד המורה הילדים יתנהגו אליו לא יפה.
אבל פתאום ראה שהילדים מתחילים לשתף אותו במשחקי חברה ובמשחקי כדור והוא שמח כל כך.
אחר כך המורה עשתה עם כל ילדי הכיתה מעגל ואמרה שכל ילד צריך לשאול ילד אחר מהכיתה שאלה כדי שדרך זה ילמדו להכיר יותר אחד את השני.
הילדים שאלו בעיקר את דני כי הוא חדש המון שאלות ממש כמו ביום הראשון שהגיע לכיתה אבל דני הרגיש שבפעם הזאת הילדים באמת רצו לדעת כי רצו להכיר אותו ולנסות להתחבר אליו.
אחרי השיעור בפארק המורה קראה לדני ושאלה אותו איך הוא מרגיש אחרי הפעילות הכיתתית ודני ענה לה שהוא שמח שכל הילדים שיתפו אותו ודיברו איתו ושהוא מקווה שמעכשיו תהיה לו הרגשה טובה בכיתה וכולם ימשיכו לשתף אותו במשחקים ובמפגשים.
דני הציע למורה לעשות את השיעור הזה כמו שהיא עשתה בפארק מידי פעם כדי שזה יעזור לגבש ולחבר בין כל התלמידים.
ואמר שזה רעיון מצויין שהצליח לעזור מאוד במקרה שלו.
שדני הגיע לבית הוא ביקש מאמא שלו אם היא יכולה להכין משהו טעים לילדי הכיתה כדי שיחלק להם ויודה להם שקיבלו אותו באהבה בכיתה.
ואמא שלו הכינה עוגת שוקולד גדולה וטעימה שדני יחלק ביום שישי בסיום שיעור פרשת שבוע לפני סיום הלימודים.
אחרי שדני חילק וכיבד את כולם בעוגה כל החברים מאוד שמחו ואהבו את העוגה והודו לדני שחשב לשמח אותם.
ודני עמד מול כל הכיתה ואמא להם ” אני יודע שלפעמים לא קל לקבל ילד חדש או שונה אבל חשוב שכל אחד יחשוב עם עצמו כמה לא היה לו נעים אם לא היו לו חברים ואם לא היו משתפים אותו במשחקים.
ותמיד לדעת לא לעשות לילד אחר מה שלא היינו רוצים שיעשו לנו”.
ש”מה ששנוא עלייך אך תעשה לחברייך”. ושהוא מקווה שמעכשיו כולם יהיו חברים עם כולם.
וזה סוף הסיפור
